יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו
Jerusalem built up, a city joined together
This Pasuk from Tehillim 122 is very popular.
The following self translation combines the different explanations of the passuk.
Jerusalem that is built up like a city looks like a single building with friendly folks living very close to each other
So much is discussed about Jerusalem, The Tanach mentions Jerusalem over 800 times. We prayed to return to Jerusalem for thousands of years. Since 1967 , when Jerusalem was “United”, so much has happened.
United Jerusalem is a popular motif given by tour guides. Tour Guides love to quote our passuk. יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו – Jerusalem built up, a city joined together
Below are some Maps of Jerusalem during the first Temple period showing the smaller City of David, presently being excavated along with the “Western Side of Jerusalem”. The “western” is presently part of what we usually call East Jerusalem and the Old City.
In the images you also see the broad wall which is noted in the map.
I have asked a bunch of people what they find special about Jerusalem. Some of these answers are reflected in the Midrashim and Talmud Gemera cited below.
Among the answer that I have heard are:
- The best place to pray
- My yeshiva is here
- My spouse decided
- Great choice of synagogues for different moods and atmospheres
- Choice of schools for my children
- To meet a shiduch (holy dating scene)
- In the 50s the Jewish agency dropped us here to live in a shack
- The culture scene
- Hebrew University
- The vast number of cultures and opinions
- The history
- The vast number of different kinds of synagogues
- It’s the best place to study Torah
Our connection to the physical city of Jerusalem has been derided by every kind of gentile in the universe. Some of these say that a real Jerusalem is only in the heart. Our Rabbis of Blessed memory from thousands of years ago speak to us about Jerusalem in a very contemporary manner.
Let’s have look at some explanation on the Pasuk from tehillim – Psalms 122 .
יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו
Jerusalem built up, a city joined together
When you tour Jerusalem our pasuk always comes up In several ways.
They generally point out two kinds of unity. The first is that between 1948 and 1967 the city was divided. IN 1967 the eastern part of Jerusalem was liberated, now we can pray at the Kotel and study in yeshivas in the Old City or at Hebrew University on Har Hatzofim. The city itself has never been a capital of any other nation other than Israel, indeed Israel hasn’t been an independent country for those thousands of years.
The most common citation is when you tour the Old City at the broad wall. The small City of David was expanded when the First Temple was built. The broad wall is the extra wall around the newer city that King Solomon built.
Also they say the old city – new city. When touring Jerusalem the tour guides tell of the War of Independence, how the Old City was lost with Kotel and the Temple Mount. In 1967 Israel won these areas back, so now the city is reconnected as it says in our Pasuk .
Radak explains our Pasuk as the statement of people who returned to the Diaspora after ascending to Jerusalem during the festivals.
רד”ק תהלים פרק קכב פסוק ג
ירושלים הבנויה. אומרים בני הגלות: כשהיתה בנויה ירושלים והיתה השכינה בתוכה, כמה היתה מהוללה, ואנא תמצא עיר כמוה, שֶׁחֻבְּרָה לה, עדת ישראל, יחדיו, שלש פעמים בשנה, מי ראה עיר כמו אותה העיר
Radak: Jerusalem that is built up, Diaspora Jews say, when Jerusalem was built, when it had the Shechina – Holy Spirit of Hashem in it, how praiseworthy was it, where else is there such a city? which three times a year joins together the congregation of Yisrael, who has seen such a city?
Heavenly Jerusalem
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.
Behold, I send an angel before thee, to keep thee by the way, and to bring thee into the place which I have prepared. Shemot 23- 20
From this Pasuk we learn that there is a heavenly Jerusalem in addition to our terrestrial Jerusalem.
Rashi explains that there is Temple in Heaven which corresponds to the Teretrial Holy Temple of Jerusalem.
רש”י – “אשר הכינותי” – אשר זמנתי לתת לכם זהו פשוטו ומדרשו אל המקום אשר הכינותי כבר מקומי ניכר כנגדו וזה א’ מן המקראות שאומרים שבהמ”ק של מעלה מכוון כנגד בהמ”ק של מטה
That I have prepared: to give to you. This is its simple meaning. Its midrashic interpretation is: “That I have prepared”: My place is already recognizable opposite it. This is one of the verses that state that the heavenly Temple is directly opposite the earthly Temple. [From Midrash Tanchuma 18]
The Midrash Lekach Tov adds to what Rashi cited, that not only is there a heavenly Bet Hamikdash – Holy Temple, but also for the City of Jerusalem there is a heavenly city. This doesn’t rely on the same pasuk that refers to the Temple but on Jacobs Dream which made him realize that the spot he was on , Which was Jerusalem, is the Gate to Heaven. Therefore we know that there must a City of Jerusalem in heaven which is positioned facing terrestrial Jerusalem.
A very important concept taught to us is that the heavenly Jerusalem only has importance when the terrestrial Jerusalem is settled.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד אואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר? – אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה. ומי איכא ירושלים למעלה? – אין, דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו.
Further, R. Nahman said to R. Isaac: What is the meaning of the scriptural verse, The Holy One in the midst of thee and I will not come in to the city? [Surely it cannot be that] because the Holy One is in the midst of thee I shall not come into the city! He replied: Thus said R. Johanan: The Holy One, blessed be He, said, ‘I will not enter the heavenly Jerusalem until I can enter the earthly Jerusalem’. Is there then a heavenly Jerusalem?-Yes; for it is written, Jerusalem thou art built as a city that is joined together.
So when Jerusalem is empty of the Jewish people heavenly Jerusalem is also empty.
Jerusalem will be built through the merit of the 12 Tribes
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח
אמר ר’ אחא אין ירושלים נבנית אלא בזכות השבטים, שנאמר ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו (תהלים קכב ג) מה כתיב אחריו ששם עלו שבטים וגו’ (שם שם /תהלים קכ”ב/ ד).
Rabbi Aha said: Jerusalem will only be built through the merits of the tribes, as it says in the pasuk “Jerusalem built up, a city joined together” the very next pasuk “There the Tribes went up….”
The Jewish People and Jerusalem are like a mother and her children
Jerusalem and the Jewish people are like a married women, when the Jewish people are not there, she is like a woman whose children have left her making her into baron woman. During a Jewish wedding we refer to this allegory in the blessing of Sos Tasis where the bride and groom are blessed:
“ׂשֹוׂש ָּת ִׂׂשיׂש וְ ָּתֵגל ֲע ָּקָּרה ְב ִׂקבּוץ ָּבנֶי ָּה ְלתֹו ָּכה ִׂב ְמ ֵהָּרה ְב ִׂׂש ְמ ָּחה. ָּברּוְך ַא ָּתה ה’, ְמ ַׂש ֵמ ַח ִׂצּיֹון ְב ָּבנֶי ָּה” )
Let the barren city be jubilantly happy and joyful at her joyous reunion with her children. You are blessed, Lord, who makes Zion rejoice with her children.
In this allegory Jerusalem is seen as a baron city whose children have left. Just as the present wedding union should be blessed with joyous children so Jerusalem should be with her family, husband and the people of Israel.
In the future Jerusalem will be so large it will extend to Damascus.
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א
מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר +תהלים קלב יד+ זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו, מה אתה מקיים +ירמיה ל יח+ ונבנתה עיר על תלה, אמר לו, שאין עתידה לזוז ממקומה, אמר לו, מה אני מקיים +יחזקאל מא ז+ ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר +שיר השיר’ ז ה+ אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר +זכריה ט א+ ודמשק מנוחתו, ואומר +ישעיה ב ב – ג+ והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו’.
[Replied R. Yose b. Dormasqit:] How do we know that in the future [the borders of] Jerusalem will approach Damascus? “And in Damascus does He rest” (Zech.9:1)—[thus, contrary to R. Judah,] the verse refers to the future expansion of Jerusalem. Moreover, rest can refer to Jerusalem, for it is said: “This is My resting place forever and ever” (Ps.132:14).37 [R. Judah]38 said to him: How do you explain: “And the city will be rebuilt on its rubble” (Jer.30:18)? [R. Yose b. Dormasqit said:] Jerusalem will never be moved from its place! [R. Yose b. Dormasqit] said to [R. Judah]: How do I explain this: “The winding passage of the side chambers widened from story to story; and since the structure was furnished all over with winding passages from story to story, the structure itself became wider and wider from story to story” (Ezek.41:7)? [This means] that in the future Jerusalem will be enlarged in all directions, like a fig, which is narrow at the bottom and wide on top. And in the future the gates of Jerusalem will approach Damascus!
From:
Jews around the world want to prostrate in Jerusalem in front of God every single Shabbat and New moon – Rosh Hodesh, How will they get there?
The following midrash is based on the pasuk in Yishayahu -Isaiah
ישעיהו פרק סו
וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְקֹוָֽק:And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, saith the LORD.
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א – והיה מדי חודש
ד”א והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חודש ובכל שבת א”ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו, והיאך הם באין ראש חודש ושבת מסוף העולם אלא העבים באין וטוענים אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופנה וגו’ (ישעיה ס’ ח’).
Another thing “that from one new moon to another…” How is it possible that all flesh will come to Jerusalem every New Moon and Shabbat? Rabbi Levy in the future Jerusalem is going to be like the entire land of Israel and The Land of Israel will be like the entire world. How will it be possible that they will come every Rosh Chodesh and Shabbat (over such long distances)? The clouds will come and pick them up and take them to Jerusalem, then they will pray in the morning. We know this from the pasuk “they will fly like a cloud…”
ח מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם. | 8 Who are these that fly as a cloud, and as the doves to their cotes? |
Everyone has their own Jerusalem
I have said that everyone has their own Jerusalem. Above we saw personalized answers as to what brings people to reside in Jerusalem. I found a midrash that says that Jerusalem has 70 names. Midrash Zuta – Buber Shir Hashirim – Chapter 1 . I counted 84 in the midrash but some are replicated. You can see it here, only in Hebrew.
מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א
שבעים שמות קרא לירושלים.
- ירושלים,
- שלום,
- יראה,
- יבוס,
- גלעד,
- לבנון,
- ציון,
- (מרומים)
- [מרום, ים],
- כסא ה’,
- עיר (ישראל)
- עיר [דוד],
- יפה נוף,
- [הר ציון],
- ירכתי צפון,
- [קרית מלך רב],
- משוש כל הארץ,
- בעולה,
- חפצי בה,
- אבן מעמסה,
- אפרתה,
- שדה יער,
- מנוחה,
- אריאל,
- הר מועד,
- יפה,
- (על) בתולה,
- כלה,
- אשת נעורים,
- רבתי עם,
- רבתי בגוים,
- שרתי במדינות
- עיר שחברה לה,
- בית תפלה,
- מגדל עדר,
- מצודה,
- ידידות,
- (ירושה)
- [דרושה],
- עיר לא נעזבה,
- גילה,
- (גן עדן ה’)
- [עדן, גן ה’],
- הר מרום,
- ה’ קדושים,
- עקרה,
- מוריה,
- הר גבוה,
- עיר היונה,
- קריה נאמנה,
- עיר הצדק,
- גיא חזיון,
- דלתות העמים,
- במות,
- נחלה,
- הר הקדש,
- הר חמד,
- גבעת הלבונה,
- עיר דוד,
- עיר הנגב,
- הר מרום ישראל,
- שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
- (עיר דוד,
- הנגב,
- הר מרום ישראל).
- נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
- נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
- [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
- נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
- נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
- [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
- נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
- נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
- נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
- נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
- נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
- נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
- נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
- נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
- נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
- נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
- נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
- נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
- נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.
Jerusalem turns people into responsible friends
ילקוט שמעוני תהלים רמז תתעט. ומי איכא ירושלים למעלה, אין דכתיב ירושלים הבנויה: כעיר שחברה לה יחדו. א”ר יהושע בן לוי עיר שהיא עושה כל ישראל חברים
Is there really a heavenly Jerusalem? Yes, as it says in the pasuk “like a city that is joined together”. Rabbi Yehoshua Ben Levy, it is a city that joins everybody as friends.
This Midrash from Yalkut Shimoni is based on a Gemara in the Talmud Yerushalmi, Chagiga. The question is whether to believe people who might have mishandled holy items, making them impure. The conclusion is that they are believed to say that they didnt touch, even if witnesses were present, you don’t need to call upon the witnesses. This refers only during the festival when all of the tribes visited Jerusalem, but not during the quite season. To push this point they cite our pasuk “like a city that is joined together” but in order to demonstrate that it only refers to times of festivals they cite the next pasuk שֶׁשָּׁ֨ם עָל֢וּ שְׁבָטִ֡ים – “There where the tribes ascended…” meaning only when the tribes are present.
END
END
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד א
ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר? – אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה. ומי איכא ירושלים למעלה? – אין, דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו.
Further, R. Nahman said to R. Isaac: What is the meaning of the scriptural verse, The Holy One in
the midst of thee and I will not come in to the city?11 [Surely it cannot be that] because the Holy One
is in the midst of thee I shall not come into the city! He replied: Thus said R. Johanan: The Holy
One, blessed be He, said, ‘I will not enter the heavenly Jerusalem until I can enter the earthly
Jerusalem’. Is there then a heavenly Jerusalem?-Yes; for it is written, Jerusalem thou art builded as a
city that is compact together.12
(12) Ps. CXXII, 3. Stressing the word vrcuja R. Johanan adduces from the verse that Jerusalem has a vrcj a
companion (or prototype) in heaven. Both are said to be situated exactly opposite each other. [The verse in Hosea is thus
taken to mean: There is a holy (city) in thy midst (referring to the earthly Jerusalem) and I (i.e., God) will not enter the
city (the heavenly Jerusalem)].
רש”י מסכת תענית דף ה עמוד א
לא אבא בירושלים כו’ – והכי קאמר: עד שיהא בקרבך קדוש למטה, דהיינו ירושלים, לא אבוא בעיר שלמעלה.
ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – ירושלים שלמטה תהא בנויה כעיר שחוברה לה, שהיא כיוצא בה, חבירתה ודוגמתה, מכלל דאיכא ירושלים אחריתי, והיכן אם לא למעלה?
Heavenly Jerusalem has become a chasidc kugel
מרכז התיירות “ירושלים של מעלה – מפגשים עם העולם החסידי”
מזמין אתכם לפגוש את ירושלים מזוית שלא הכרתם.
מפגשים עם העולם החסידי דרך אירוח בבתים,
סיפורים שלא הכרתם, וניגונים שפותחים את הלב.
תהלים פרק קכב
:
רש”י תהלים פרק קכב פסוק ג
(ג) ירושלים הבנויה – כשיבנה שלמה בני בית המקדש בתוכה תהא בנוי’ בשכינה ומקדש וארון ומזבח:
כעיר שחוברה לה – כשילה שדימה הכתוב זו לזו שנאמר (דברים י”ב) אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים, ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה:
DONTUNDERSTAN UBN EZRA
אבן עזרא תהלים פרק קכב פסוק ג
ירושלם – היתה דומה בשלש רגלים למדינה שהתחברו אליה כל בנותיה מסביב בעת הפחד:
רד”ק תהלים פרק קכב פסוק ג
(ג) ירושלים הבנויה. אומרים בני הגלות: כשהיתה בנויה ירושלים והיתה השכינה בתוכה, כמה היתה מהוללה, ואנא תמצא עיר כמוה, שֶׁחֻבְּרָה לה, עדת ישראל, יחדיו, שלש פעמים בשנה, מי ראה עיר כמו אותה העיר
מצודת דוד תהלים פרק קכב פסוק ג
(ג) ירושלים – זאת ירושלים אשר היא בנויה בכל מיני פאר כעיר אשר חוברה לה יחדיו כל הבונים לכללה בכל מיני פאר ויופי:
מלבי”ם תהלים פרק קכב פסוק ג
(ג) ירושלים היא הבנויה כעיר שחברה לה יחדו, שאליה ובעבורה יתחברו האברים הפרטים של הגוף הכולל יחדיו להיות גוף אחד:
ילקוט שמעוני תהלים רמז תתעט
ירושלים הבנויה. א”ר יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא, לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה, שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ומי איכא ירושלים למעלה, אין דכתיב ירושלים הבנויה: כעיר שחברה לה יחדו. א”ר יהושע בן לוי עיר שהיא עושה כל ישראל חברים,
מעתה אפילו בשאר ימות השנה. א”ר זעירא ובלבד ששם עלו שבטים: שבטי יה עדות לישראל. אמר רבא אמר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקב”ה מעיד על השבטים אין מעיד עליו, שנאמר ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, אימתי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ג
מתני’ הגבאים שנכנסו לתוך הבית וכן הגבאים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו ובירושלם נאמנין על הקודש ובשעת הרגל אף על התרומה: גמ’ הגבאים שנכנסו לתוך הבית טמא אם יש עמהן עכו”ם נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו פתר לה תרין פתרין נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו בשיש עדים יודעין ובירושלם נאמנין על הקודש אפילו יש עדים יודעין פתר לה פתר חורן נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו לכן צריכה בשיש עדים יודעין ובירושלם נאמנין אף על הקודש אף על פי שיש עדים יודעים א”ר יהושע בן לוי [תהילים קכב ג] ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים מעתה אפי’ בשאר ימות השנה א”ר זעירה ובלבד בשעה ששם עלו שבטים:
SUmmarize
פני משה מסכת חגיגה פרק ג הלכה ו
אמר רבי יהושע בן לוי וכו’. טעמא דבשעת הרגל נאמנין על הכל משום דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו וכפל התיבות דריש שחוברה יחדיו למד על העיר שהיא עושה כל ישראל חברים ומדכתיב ששם עלו שבטי יה משמע דוקא בשעה שעלו שבטים לרגל
HAVERIM AS IN RABANIM NOT AM HAARETZ
מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א
שבעים שמות קרא לירושלים.
- ירושלים,
- שלום,
- יראה,
- יבוס,
- גלעד,
- לבנון,
- ציון,
- (מרומים)
- [מרום, ים],
- כסא ה’,
- עיר (ישראל)
- עיר [דוד],
- יפה נוף,
- [הר ציון],
- ירכתי צפון,
- [קרית מלך רב],
- משוש כל הארץ,
- בעולה,
- חפצי בה,
- אבן מעמסה,
- אפרתה,
- שדה יער,
- מנוחה,
- אריאל,
- הר מועד,
- יפה,
- (על) בתולה,
- כלה,
- אשת נעורים,
- רבתי עם,
- רבתי בגוים,
- שרתי במדינות
- עיר שחברה לה,
- בית תפלה,
- מגדל עדר,
- מצודה,
- ידידות,
- (ירושה)
- [דרושה],
- עיר לא נעזבה,
- גילה,
- (גן עדן ה’)
- [עדן, גן ה’],
- הר מרום,
- ה’ קדושים,
- עקרה,
- מוריה,
- הר גבוה,
- עיר היונה,
- קריה נאמנה,
- עיר הצדק,
- גיא חזיון,
- דלתות העמים,
- במות,
- נחלה,
- הר הקדש,
- הר חמד,
- גבעת הלבונה,
- עיר דוד,
- עיר הנגב,
- הר מרום ישראל,
- שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
- (עיר דוד,
- הנגב,
- הר מרום ישראל).
- נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
- נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
- [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
- נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
- נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
- [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
- נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
- נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
- נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
- נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
- נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
- נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
- נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
- נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
- נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
- נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
- נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
- נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
- נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.
מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א
שבעים שמות קרא לירושלים. ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, (מרומים) [מרום, ים], כסא ה’, עיר (ישראל) [דוד], יפה נוף, [הר ציון], ירכתי צפון, [קרית מלך רב], משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, (על) בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, (ירושה) [דרושה], עיר לא נעזבה, גילה, (גן עדן ה’) [עדן, גן ה’], הר מרום, ה’ קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר דוד, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה’ יקבנו, (עיר דוד, הנגב, הר מרום ישראל). נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח). נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד). נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’). נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו). נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’). נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)]. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח). נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז) נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו). נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח
אמר ר’ אחא אין ירושלים נבנית אלא בזכות השבטים, שנאמר ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו (תהלים קכב ג) מה כתיב אחריו ששם עלו שבטים וגו’ (שם שם /תהלים קכ”ב/ ד).
combines
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכב
[ד] [קכב, ג] ירושלים הבנויה. א”ר יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה (שנאמר בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר (הושע יא ט)), ומי איכא ירושלים למעלה, אין דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו. א”ר יהושע בן לוי עיר שהיא עושה כל ישראל חברים, מעתה אפילו בשאר ימות השנה, א”ר זעירא ובלבד [בשעה] ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל. (אמר רבא אמר רב אדא) [אמר ר’ אבין בר רב אדא] אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב”ה [משרה שכינתו] מעיד על [כל] השבטים ואין מעיד עליו, שנאמר ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, אימתי עדות לישראל, בזמן שהשבטים שבטי יה.
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כג
ולהביאך אל המקום אשר הכינותי. אף על פי שעתיד, כאלו זכינו, לפי שגזירת מלכו של עולם משאמרה כבר נעשית, וכה”א מקדש ה’ כוננו ידיך (שמות טו יז), ועדיין לא היה, וכתבו הכתוב כאלו היה, חכמי ישראל אמרו מיכן ראיה שמקום מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה, וכה”א ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו (תהלים קכב ג), ואומר אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים (בראשית כח יז):
ילקוט שמעוני תהלים רמז תתעט
ירושלים הבנויה. א”ר יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא, לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה, שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ומי איכא ירושלים למעלה, אין דכתיב ירושלים הבנויה: כעיר שחברה לה יחדו. א”ר יהושע בן לוי עיר שהיא עושה כל ישראל חברים, מעתה אפילו בשאר ימות השנה. א”ר זעירא ובלבד ששם עלו שבטים: שבטי יה עדות לישראל. אמר רבא אמר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקב”ה מעיד על השבטים אין מעיד עליו, שנאמר ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, אימתי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה:
אנציקלופדיה תלמודית כרך כה, ירושלים [המתחיל בטור שד]
בברכת-חתנים*, אחת מן הברכות היא: שוש תשיש ותגל העקרה וגו’ משמח ציון בבניה644, ופירשו ראשונים לפי שאנו צריכים להעלות זכרון ירושלים על ראש שמחתנו, שנאמר: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי645, ועוד ששמחת ירושלים העתידה נמשלה לזיווג חתן וכלה, שנאמר: ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך646. ויש חותמים: משמח עמו ובונה ירושלים647. ויש חותמים כן אף בברכת [טור שנ] שמח תשמח וגו’648, או: משמח עמו בירושלים649. וכן בברכת אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה וגו’, יש חותמים: משמח עמו ישראל בבנין ירושלים650.
אנצ\
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כה, ירושלים [המתחיל בטור שה]
- כתובות ח א, וברש”י שם: עקרה, ירושלים. וע”ע ברכת חתנים, כרך ד עמ’ תרמד.
- תהלים קלז ו. רש”י כתובות שם ד”ה שוש, וע”ע הנ”ל עמ’ תרמו.
- ישעיה סב ה. מאירי כתובות שם; אבודרהם ברכת נשואין.
- העיטור ח”ב ברכת חתנים שער ד. וע”ע הנ”ל ציון 203.
[טור שנ] 648. ע”ע הנ”ל ציון 206.
- ע”ע הנ”ל ציון 207.
- האשכול אלבק ח”ב עמ’ 193, ושם שלא נמצא נוסח זה במקום אחר.
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א
מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר +תהלים קלב יד+ זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו, מה אתה מקיים +ירמיה ל יח+ ונבנתה עיר על תלה, אמר לו, שאין עתידה לזוז ממקומה, אמר לו, מה אני מקיים +יחזקאל מא ז+ ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר +שיר השיר’ ז ה+ אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר +זכריה ט א+ ודמשק מנוחתו, ואומר +ישעיה ב ב – ג+ והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו’.
שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כג
י ד”א אז ישיר משה הה”ד (שיר /השירים/ א) שחורה אני ונאוה כנסת ישראל אומרת שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי, אמרו רבותינו אל תהי קורא בנות ירושלים אלא בונות ירושלים זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. ד”א בנות ירושלים, א”ר יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הארצות כדכתיב אשדוד ובנותיה, מהו כאהלי קדר, מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים כך הם ת”ח אף על פי שהן נראים כעורים בעוה”ז הם מלאים מבפנים, מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות
שיר השירים פרק א פסוק ה
שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כ – רני עקרה
ר’ לעזר בן עזריה ור’ לעזר המודעי הוון יתיבין עסיקין בהדין קרייה, בעת ההוא יקראו לירושלם כסא י”י (ירמיה ג: יז). א’ ליה ר’ לעזר בן עזריה לר’ אלעזר המודעי, ומחזקת היא ירוש’, א’ ליה עתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה האריכי, הרחיבי, קבילי אוכלסייך, הרחיבי מקום אהליך וג’ (ישעיה נד: ב). א”ר יוחנן עתידה ירושלם להיות מגעת לשערי דמשק, ומה טעמ’, משא דבר י”י בארץ חדרך ודמשק מנוחתו (זכריה ט: א). מהו חדרך, ר’ יודה ור’ נחמיה. ר’ יודה א’ אין לשון זה חדרך אלא זה מלך המשיח, שהוא חד לאומות ורך לישר’ /לישראל/. ור’ נחמיה אמ’ המקום הוא נקרא חדרך. א”ר יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום וקורין חדרך. א’ ליה ומה את מקיים, ודמשק מנוחתו (שם /זכריה ט’/), אלא מה התאינה הזאת צרה מלמטה ורחבה מלמעלה, כך עתידה ירושלם להיות מתרחבת ועולה והגליות באות ונינחות תחתיה, לקיים מה שנ’ ודמשק מנוחתו (שם /זכריה ט’/), ואין מנוחה אלא ירושלם, כמה דאת אומ’ זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה (תהלים קלב: יד). א’ ליה ומה את מקיים ונבנתה העיר על תילה (ירמיה ל: יח), א’ ליה שאינה עתידה לזוז ממקומה, אלא מתרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה, לקיים מה שנ’ כי ימין ושמאל תפרוצי (ישעיה נד: ג). הרי לארך, לרוחב מנין, ממגדל חננאל עד יקבי המלך (זכריה יד: י). ר’ ברכיה א’ עד אוקיינוס. ר’ זכיי רבה א’ עד שיחיה דיפו. ולא פלגין, מאן דא’ עד אוקיינוס, יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים ברוך הוא, ומאן דא’ עד שיחיה דיפו, שיקבו המלך שלמה. הרי לאורך ולרוחב, לגובה מנין, ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות וג’ (יחזקאל מא: ז). תני ר’ אליע’ /אליעזר/ בן יעקב עתידה ירושלם להיות רמה ועולה עד שתהא מגעת לכסא הכבוד ואו’ להק’ צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיה מט: כ). יוסי בר’ ירמיה דוסטי בשם ר’ לוי ועדיין אין את יודע מה הוא שבחה של ירושלם, אלא מה דכת’ ואני אהיה לה נאם י”י חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב: ט), מכאן את יודע שבחה של ירושלם. חסילה.
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כא – קומי אורי
[ד] ר’ פנחס בשם ר’ ראובן א’, עתיד הק’ להביא סיני ותבור וכרמל, ולבנות בית המקדש על גבי ראשיהם. ומה טעמ’, והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י”י בראש ההרים (שם /ישעיהו/ ב: ב). א”ר חומא ודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומ’ שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעמ’, ונשא הוא מגבעות (מיכה ד: א). ואין לשון זה ונשא אלא שירה, ומה טעמ’ וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא (ד”ה =דברי הימים= א’ טו: כב). ר’ הושעיה בשם ר’ אפס עתידה ירושלם לעשות קסילפנס לאומות העולם והם מהלכין לאורה. ומה טעמ’, והלכו גוים לאורך וג’ (ישעיה ס: ג). א”ר אחא נמשלו ישר’ כזית, זית רענן יפה פרי תואר (ירמיה יא: טז), ונמשל הק’ כנר, נר אלהים נשמת אדם (משלי כ: כז), מה דרכו של שמן להנתן בנר והן מאירים שניהם כאחת, כך א’ הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי, אני ואתם נלך ונאיר לציון, קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס: א).
CLOUD
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א – והיה מדי חודש
ד”א והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חודש ובכל שבת א”ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו, והיאך הם באין ראש חודש ושבת מסוף העולם אלא העבים באין וטוענים אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופנה וגו’ (ישעיה ס’ ח’).
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) משיח
עתידה ירושלים שתבנה אלף טפף בירניות אלף קפל מגדלות, אלף טפף גינאות אלף טטפראות, וכל אחד ואחד כציפורי בשלותה. אמר רבי יוסי זכור אני לציפורי בשלותה שהיתה מוציאה שמונים אלף ציקי קדרה. ועתידים להיות תוך ירושלים שלשת אלפים מגדלים וכל מגדל שבעת אלפים קומה ויושבת בראש שלשה הרים על סיני ועל תבור ועל כרמל, וכל קומה וקומה שבעת אלפים שיעור וכל שיעור שתים וששים אמה, והיא יושבת בראש שלשים ושלש צלעות ובית המקדש בראש כולם. כיצד יכולין לעלות בו? כעננים וכיונים עפים ופורחים שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם. ובית המקדש יהיה רחב עד דמשק שנאמר משא דבר ה’ בארץ חדרך ודמשק מנוחתו. ושבע חומות המקיפין ירושלם הן של כסף ושל זהב ושל אבן יקרה, של פוך ושל ספיר של כדכוד ושל אש, וזיוה יזהיר מסוף העולם ועד סופו. ובית המקדש בנוי על ד’ הרים זהב מזוקק וזהב צרוף וזהב שחוט וזהב פרוים כזהב שהוא עושה פירות מיוסד בספיר מקובע בגדולה, גבוה עד לשמים ועד בין כוכבים ועד גלגלי אופן המרכבה, שנאמר על גפי מרומי קרת. ושכינת אלהים מלאה וכבודו מלא היכלה. ושם יפקוד כל מלאך ומלאך על עבודתו. גבריאל על אלפיו ומיכאל על רבותיו והמונים המונים יכניס לתוכה, ושם יפרוש אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם, ושערי גן עדן יפתחו מתוכה שנאמר בעדן גן אלהים היית וגיהנם יפתח ושם יוריד הקדוש ברוך הוא את כסאו ויושיבו בעמק יהושפט, ושם יעביר כל אומה ופסיליה. וכשיהיו או”ה עוברים שם הם נופלים בתוכו שנאמר כצאן לשאול שתו מות ירעם. ומי גרם להם זאת על שפשטו ידיהם בזבול שנאמר בנה בניתי בית זבול לך. אדם חוטא על כסא הכבוד אם עושה תשובה מוחלין לו שנאמר שובה ישראל עד ה’ וגו’, והרי או”ה עוברים בגיהנם ונופלים בתוכה ופושעים ומורדים שבישראל היו מצננים גיהנם מדמעותיהם שנאמר עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו. וכיון שהפושעים והמורדים נופלים בגיהנם אש ה’ דולקת בגופם ושיניהם יוצאת מפיהם שנאמר שיני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שריבבת.
ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט
אמר ר’ הושעיא עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה מה טעם והלכו גוים לאורך, וכה”א נכון יהיה הר בית ה’ וגו’, זהו שאמר הכתוב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור (כתוב ברמז תשכ”ז), אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבש”ע בשביל תורה שנתת לי שנקראת מקור חיים אני עתידה להתענג באורך, מהו באורך נראה אור זה אורו של משיח שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא בדורו של משיח ובמעשיו קודם שנברא העולם וגנזו למשיח ולדורו תחת כסא הכבוד שלו, אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא רבש”ע אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי, א”ל למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבשת פנים, א”ל רבש”ע הראהו לי, א”ל בא וראה אותו, וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו אמר בודאי זהו משיח שעתיד להפיל לי ולכל שרי עובדי אלילים בגיהנם שנאמר בלע המות לנצח ומחה ה’ אלהים דמעה מעל כל פנים, באותה שעה התרגשו העו”א, אמרו לפניו רבש”ע מי הוא זה שאנו נופלים בידו מה שמו ומה טיבו
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד א
ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר? – אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה. ומי איכא ירושלים למעלה? – אין, דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו.
רש”י מסכת תענית דף ה עמוד א
לא אבא בירושלים כו’ – והכי קאמר: עד שיהא בקרבך קדוש למטה, דהיינו ירושלים, לא אבוא בעיר שלמעלה.
ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – ירושלים שלמטה תהא בנויה כעיר שחוברה לה, שהיא כיוצא בה, חבירתה ודוגמתה, מכלל דאיכא ירושלים אחריתי, והיכן אם לא למעלה?
רבינו גרשום מסכת תענית דף ה עמוד א
אמר הקדוש ברוך הוא לא אכנס בירושלים של מעלה דהכי משמע עד שבקרבך קדוש שיבנה ירושלים למטה לא אכנס לירושלים של מעלה:
יחדיו משמע תרי ירושלים. ומנלן דהאי אחת משמע ע”ז כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא. עשרים וארבעה שביקא להו כלומר והלא עברו על עשרים וארבעה ספרים
מהרש”א חידושי אגדות מסכת תענית דף ה עמוד א
לא אבא בירושלים של מעלה כו’ פרש”י דה”ק עד שיהא בקרבך קדוש למטה דהיינו ירושלים לא כו’ עכ”ל וק”ק לפירושו דאם נפרש קרא בלשון עד מי הכריחו לדרשה זו ואימא כדס”ד מעיקרא לפי פשטיה וה”ק עד דבקרבך קדוש דהיינו עד שאתה מטיב מעשיך לא אבא בעיר ירושלים ויש לפרש לפי הדרש בלשון תמיה אם קדוש בקרבך בירושלים שלמטה וכי לא יבא בעיר בירושלים דלמעלה דאם משרה שכינתו למטה אף על גב דהארץ לבני אדם כ”ש דמשרה שכינתו למעלה שהשמים לה’ ויתיישב לפירוש זה וי”ו דולא אבא וגו’ משא”כ לפירוש רש”י ומיהו רבי יוחנן דאמר לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבא כו’ לא מכח הך קושיא משום דבקרבך קדוש לא אבא כו’ דריש ליה אלא דמפיק ליה מדהקדים בקרבך קדוש דהיינו ירושלים שלמטה מולא אבא בעיר דהיינו ירושלים שלמעלה דה”מ למכתב ולא אבא בעיר בקרבך קדוש ובלשון תמיה ודו”ק:
ירושלים הבנויה כעיר שחוברה כו’ כלומר ירושלים הבנויה למטה היא כעיר ירושלים שחוברה לה כו’ דהיינו שהיא למעלה בשמים נגד ירושלים שלמטה שהיא מכוונת כנגד שער השמים וכעין זה אמרו בפ’ אין דורשין בז’ רקיעים זבול שבו ירושלים וביהמ”ק ומזבח כו’ ע”ש:
שפת אמת מסכת תענית דף ה עמוד א
שם בגמ’ לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה לפי’ רש”י קשה כמ”ש המהרש”א דא”כ כפשוטו נמי יש לפרש עד שיהי’ קדוש בעיר לא אבוא, ומ”ש המהרש”א לפרש הדרש בלשון תימה וכי לא אבוא, א”י כוונתו דאכתי הדרא קושיא לדוכתא, דכפשוטו נמי י”ל כאשר תהיו צדיקים וכי לא אבוא אצליכם, אבל לע”ד נראה הדברים כפשטן ע”י שבקרבך קדוש בעצם נשבע להם הקדוש ברוך הוא כי לא אבוא בירושלים שלמעלה כו’ נמצא שע”י עונותיכם אתם מעכבין שלא אבוא בעיר ופרש”י צ”ע:
בתוס’ ד”ה ולא אבוא בעיר פי’ בעיר ר”ל בעיר ממש, כוונתם מבוארת שהוכיחו מקושית הגמ’ שהיו מפרשים בעיר כפשוטו דהיינו ירושלים, ולפי שרצו התוס’ להביא דפשט הכתוב לשון שנאה, ומיושב קושית הגמ’ לכן הקדימו דהגמ’ לא פי’ עיר לשון שנאה, ולא ידעתי מה הקשה בס’ רצוף אהבה:
דף על הדף תענית דף ה עמוד א
כתב בהגדה של פסח – בני יהודה (ע’ רכד – ה) על מה שאומרים בברהמ”ז “ובנה ירושלים עיר הקודש” בשם הישמח משה:
אמרתי טעם על מה שתיקנו לומר בתחילה ובנה ירושלים עיר הקודש וכו’. ובחתימת הברכה בונה ברחמיו ירושלים ולא תקנו לומר בונה ברחמיו ירושלים עיר הקודש, דהלא בלא זה קשה, אנו מתפללין ובנה ירושלים וכו’ דמשמע דכעת אינו בונה, וכך אנו מתפללין שיבנה ואח”כ אנו מברכין בונה ירושלים בלשון הווה ולא אשר יבנה לעתיד דמשמע שבונה עתה והוי תרתי דסתרי.
לכך נ”ל ברור, דתרי ירושלים איכא, ירושלים של מעלה וירושלים של מטה כמאמרם ז”ל (מד’ תנחומא פקודי סי’ א) דירושלים של מטה מכוון כנגד ירושלים של מעלה, והנה את ירושלים של מעלה בונה השי”ת בכל עת ע”י זכיות ומצוות ומע”ט ותורה של ישראל בונה בשמים מעליותיו, אבל ירושלים של מטה יבנה לעתיד. והנה עיקר הקדושה היא ע”י השראת שכינתו מקור הקדושה ובהסתלקותו מסתלקת הקדושה, והנה ארז”ל (תענית ה ע”א) עה”פ (הושע יא, ט) לא אבא בעיר, אמר הקדוש ברוך הוא לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה ע”כ, ונמצא שכעת אין השי”ת בירושלים של מעלה, וא”כ לא נקרא עיר הקודש רק עיר, משא”כ לעתיד שיבנה ירושלים של מטה אז ישרה שכינתו תיכף למטה ולמעלה ואז יהיה עיר הקודש והבן.
ולפי”ז אנו מתפללין שיבנה ירושלים של מטה, דכעת אינו בונה עדיין, וכשיבנה אז יהיה עיר הקודש, לכך אנו מתפללין ובנה ירושלים עיר הקודש, אבל הברכה אנו מברכין על מה שבונה כעת דהיינו ירושלים של מעלה, וכעת לא נקרא עיר הקודש והבן עכ”ד.
Heavenly Jerusalem has become a chasidc kugel
מרכז התיירות “ירושלים של מעלה – מפגשים עם העולם החסידי”
מזמין אתכם לפגוש את ירושלים מזוית שלא הכרתם.
מפגשים עם העולם החסידי דרך אירוח בבתים,
סיפורים שלא הכרתם, וניגונים שפותחים את הלב.
ירושלים של מעלה ומטה
מילים: לאה גולדברג
https://www.youtube.com/watch?v=ah2k2YXqQ_Q
ירושלים של מעלה ומטה
מילים: לאה גולדברג
לחן: נחצ’ה היימן
קיים ביצוע לשיר זה
בצעי את לחמך לשניים,
ירושלים של מטה ומעלה
תכשיטי דרדר על הרייך,
ושמשך בין החוחים.
מאה מיתות ולא רחמייך,
בצעי את לחמך לשניים
האחד לעוף השמיים,
השני למרמס רגליים,
על פרשת דרכים.
מאה מיתות ולא רחמייך,
בצעי את לחמך לשניים
האחד לעוף השמיים,
השני למרמס רגליים,
על פרשת דרכים.
בצעי את לחמך לשניים,
ירושלים של מטה ומעלה
תכשיטי דרדר על הרייך,
ושמשך בין החוחים.
מאה מיתות ולא רחמייך…
האחד לעוף השמיים,
השני למרמס רגליים,
על פרשת דרכים.
More professional
https://www.youtube.com/watch?v=1gs55VBbIe4
בברכת-חתנים*, אחת מן הברכות היא: שוש תשיש ותגל העקרה וגו’ משמח ציון בבניה644, ופירשו ראשונים לפי שאנו צריכים להעלות זכרון ירושלים על ראש שמחתנו, שנאמר: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי645, ועוד ששמחת ירושלים העתידה נמשלה לזיווג חתן וכלה, שנאמר: ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך646. ויש חותמים: משמח עמו ובונה ירושלים647. ויש חותמים כן אף בברכת [טור שנ] שמח תשמח וגו’648, או: משמח עמו בירושלים649. וכן בברכת אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה וגו’, יש חותמים: משמח עמו ישראל בבנין ירושלים650.
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כג
ולהביאך אל המקום אשר הכינותי. אף על פי שעתיד, כאלו זכינו, לפי שגזירת מלכו של עולם משאמרה כבר נעשית, וכה”א מקדש ה’ כוננו ידיך (שמות טו יז), ועדיין לא היה, וכתבו הכתוב כאלו היה, חכמי ישראל אמרו מיכן ראיה שמקום מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה, וכה”א ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו (תהלים קכב ג), ואומר אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים (בראשית כח יז):
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן יח
לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי, זה אחד מן המקראות המחוורת שבה”מ =שבית המקדש= שלמטן מכוון כנגד בה”מ שלמעלן,