Amusing Stories and rules about Mishloach Manot

Mishloach Manot

Tired domestic help on Purim
Tired domestic help on Purim

Shalom Alechem wrote several very funny yet realistic stories about Mishloach Manot.  In his story “Mishloach manot” He tells of two close friends each of which exhausted their Jewish domestic help on Purim by having them run around all of Kasrilevke to deliver mishloach manot. The two girls met each other on the way to deliver mishloach manot to their respective Bosses.

They were both mutually attacked by hunger and a need to consume the delicious vittles of Honey cake and a Huge Hamentashin. They ate each other’s just to keep it even.

I have written the parchments for Tefillin, mezuzot, megilot and 4 Sifrey Torahs over the last 30 years. Lately, some have asked why they should order from me and not from the new competition which are all Yirey Shamayim religious people? Over 10 years ago, I started to offer “The Tefillin Experience” for Bar Mitzvah and anyone else. During these sessions you get to learn a ton of Torah and tradition surrounding the work of a Sofer, I am happy to do this for Megilot also. When the session is in person (not via Skype) you even get to write crowns on the letters and sew the tefillin closed. Soon after I started to offer the Tefillin Experience, a local Sofer started offering my educational experience. Today, Baruch Hashem, Sofrim all over teach and share knowledge with their customers. I feel like I started a movement to bring the holy work of a the sofer close to all of my customers. Click on the image to see a recent YouTube session with a customer via Facetime while I wrote his Perashiot for his tefillin. So please give me a ring to 516-595-1713 or 212-72-8094, in Israel 0544572366. See my catalog at

Upon delivery the receivers fainted and then flipped out. The next day at the store the Bosses mumbled at each other and pouted until their wives showed up and incited them to a fist fight. The whole Kasrilevke market place had to break them up. (Hebrew translation in “Yamim Tovim” published by Dvir La’am)

They did not talk to each other until one of the maids admitted what had happened then they were both immediately fired.

From the following story we learn that it is important to send a politically correct Mishloach Manot.

On Purim we send food items to each other.  Rabah was of a poor background and was still poor after being recognized as a Torah giant. He sent with Abaye to Mareh Bar Mar a basket with a leg of lamb and a cup of oven sweetened wheat. According to Maharsh”a these were simple gifts. To this Abaye in the name of Mareh bar Mar responded by saying another popular Aramaic expression, “When a peasant becomes king he eternally leaves the basket tied around his neck.” Abaye then sent a Basket full of ginger and another cup full of pepper. To this, Rabah responded by saying yet another popular expression, “I sent you sweet things and you sent me hot things!” (Megila 7b and Yalkut Shimoni Esther 1159)

In order to avoid any of these conflicts many Syrian Jews were accustomed to prepare a single Mishloach Manot of several small items. Two food items is the minimum required by the Halacha. (Shulchan Aruch – Or Hachayim – 695 – 4) They would send this to a neighbor. When they would receive a mishloach manot they would change one item in it and pass it on to someone else or give this to the one who delivered one.

Many halachic issues have arisen over the ages as to whether certain items may be used to fulfill this Mitzvah. Trumat Hadeshen (vol 1 – 111) stated that one does not fulfill the mitzvah by sending clothing or sheets as Mishloach Manot. Yalkut Yosef  states that one does not fulfill the mitzvah by sending an interesting  torah discussion (food for thought).  However,  I do suggest that you include this Torah discussion with your mishloach manot. (Halacha 5)

If you give someone satisfaction does that count as Mishloach Manot? Yalkut Yosef additionally states. that an “Important” person who is kind enough to receive mishloach manot from a simple person has not fulfilled the mitzvah of mishloach manot even though he has given tremendous enjoyment to the simple person. This is only enjoyment without food. (Halacha 18)

Our rabbis have stated that we must study the laws of Passover thirty days before the holiday. (Shulchan Aruch 429 – 1) Many have asked how we can fulfill this Mitzvah? thirty days before Passover is Purim. We are already busy with other Mitzvot and torah discussions.  It seems that many Jews think about Passover on Purim when they realize that they have only a month to finish all of the food delivered in Mishloach Manot. Therefore it seems that it is a very popular Halacha to discuss the laws of getting rid of Chametz thirty days before Passover.

Tephillin – London Sephardi Minhag

Below is a great discussion about Old Sephardic Customs of S&P community in London

London Sephardi Minhag



There is very little difference – if any – between the general Sephardi way of wearing tephillin and the S&P way. Both have evolved somewhat over the generations, but only in very minor details.

Of far more import are the big changes that have been made in tephillin generally (both Sephardi and Ashkenazi), partly due to improved methods of manufacture (which are welcomed), but also partly due to the mass acceptance of unnecessary strictures that have increased the overall size of the boxes and thickness of the straps – as well as tending to erode the quaint and perfectly legitimate differences between communities.
Hand Tephillin

The illustration above, by non-Jewish artist Bernard Picart, though not accurate, certainly resembles the second photo below rather than the first (note the straps to and from the index finger).
Note: Picart’s illustration shows the tephillin worn on the right hand. I have inverted it so it can be more easily compared with the photos below, which show tephillin worn on the left hand, as is correct for most wearers.
Up until the wrist there is no dispute. Like all Sephardim the S&P wind the strap out and over the arm, and back in under it. The difference occurs after the index finger:
  • The first image below shows the method used by most Sephardim, and it is the more stable of the two (especially for non-fleshy hands like mine). This is also the most common method among the S&P in Amsterdam. In this method the direction of winding is reversed after the index finger.
  • The second image shows the method used by some S&P in London, New York, Amsterdam and elsewhere. The method is also used in some Yemenite communities. In this method the direction of winding remains the same throughout.
Note: A minor additional point is that the index finger windings were originally one winding round each section of the finger (lower picture), until Ben Ish Hai changed it to one around the middle and two around the lower section (upper picture).
Head Tephillin
The main point to make here is not a particularly S&P one. It is that virtually all Sephardim and Ashkenazim used to use a type of knot that looked like a square made of 4 smaller squares (left). This was referred to as a Hebrew letter Dalet, because the lower straps come out of it at right angles, like a Dalet.
The reference in the sources to a “Dalet-shaped knot” was misunderstood, and eventually led to the invention of a new and unwieldy knot that indeed itself looks like a Dalet (right). Many people who originally wore the old knot have now changed to the new one (or been changed to the new one by overzealous soferim without their knowledge), under the erroneous impression that it is the authentic “Dalet-shaped knot” – which it is not (knot).
Picart’s illustration presents us with another problem. He shows a tricorn hat worn along with the head tephillin, which is significantly lower on the forehead than the position recommended in traditional sources: the natural hairline.
So, either they wore their head tephillin (as in the picture), lower than tradition tells us to, or perhaps the picture is inaccurate and they wore the tephillin in the traditional position with their tricorns tipped back.
In New York today, the soft hats worn by the clergy and congregants can be tipped back, allowing for tephillin to be worn level with the hairline. In London, where stiff top hats replaced tricorns long ago as the only hats worn in synagogue, they are today done away with altogether on weekdays, but a few decades back they were in fact worn precariously tilted back to allow for the correct positioning of head tephillin.



Source: Tephillin – London Sephardi Minhag

Honey and Milk inside the Tefillin – Perashat Bo

Appreciate The Abundance of Milk and Honey.

When we put on Tefillin we can meditate on appreciating that G-d gave us a blessed land that is flowing with Milk and Honey.

The first of the four Perashiot of Tefilin in Perashat Bo says:

And it shall be when the LORD shall bring thee into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which He swore unto thy fathers to give thee, a land flowing with milk and honey, that thou shalt keep this service in this month. (Shmot 13-5)

שמות פרק יג
וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְקֹוָ֡ק אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה:

Land Flowing with Milk and Honey
From the Parchments placed into Tefillin

Both words milk and honey instill positive connotations to virtually every human being. Their presence in the land demonstrates a good economy. This goes so far that honey is actually the word used to describe any “sweet” concept. Milk and milk products are universally rich and fatty substances.

In the Torah the word honey generally refers to date honey. However, several uses of the word honey refer to bee’s honey as well as others that refer to any honey like substance that easily exudes from fruit.

Riesh Lakish was an Emora during the Talmudic period. He says that he saw a lamb grazing under a fig tree dripping with honey. The lamb itself was dripping its milk onto the honey. He said that this represented the land flowing with milk and honey. (Ketubot 111b)

Our Rabbis of Blessed Memory have additionally said that the fruit of Israel are fatty like milk and sweet like honey. (Ketubot 112a)

It seems that the term honey is in reality a difficult word to specifically understand. Above we saw that Reish Lakish leaves the term honey open ended by referring to fig “honey” while discussing the phrase, “A land flowing with milk and honey.” However, what the words milk and honey include seems to be a disagreement of Tanaim of the Mishnaic period.

Silan - Date Honey
Silan – Date Honey

Rabbi Eliezer gives a Vegan friendly explanation for Milk and Honey. According to Rabi Eliezer milk in “Milk and Honey” means that the milk of the fruits is very rich and that the honey refers only to Date Honey. However, Rabi Akiva disagrees and says that milk refers to real milk and that honey refers to “Yearot Dvash ” “Yearot Honey .“ (Mechilta Derashb”i)

Honey Comb From Israel
Honey Comb From Israel

There is further disagreement between Rashi and his school of thought and Radak as to what “Yearot Dvash” means. According to Rashi it means canes with honey in them that grow in Israel. It seems possible that Rashi refers to cane sugar or perhaps another sweet cane. However, Rada”k questions Rashi’s source material and then says that “Yearot Dvash” refers to ordinary bee’s honey combs. (Shmuel 1 14 25)

In Parashat Ki Tisa The Holy one Blessed be He stated that he would not himself lead the people of Israel into the Holy land instead an Angel will do this. “A land flowing with milk and honey. But I will not go in your midst, since you are a stiffnecked people, lest I destroy you on the way.” (Shemot 33 3)

On this Pasuk Seforno points out that the Jewish people need a land that is naturally rich. They are a stiff-necked people. They will not be successful living in a place like the desert where they need constant miracles to survive.

Wholesome Milk
Wholesome Milk

Dairy products are central to many Jewish customs. On Shavuot we eat dairy. Many say that this is because the Jewish people did not have time to learn the laws of Shchita (ritual slaughtering) and Kashrut laws. Therefore, they ate dairy.

Honey has left a great impact on the Jewish people. Although a tiny portion of the worlds population is Jewish we consume 20% of the world’s honey. This was pointed out to me by a site that sells honey. The most famous of these sweet customs is on Rosh Hashana when almost every Jew in the world dips an apple in honey.

So when we put on Tefilin we can meditate on appreciating that G-d gave us such a blessed land.

Here is a little more source material copied from elsewhere.

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מג
(יז) אם עשיתם כן וחרה אף ה’ בכם, משל למלך ששגר את בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקדו ואומר לו בני אל תאכל יותר מצרכך אל תשתה יותר מצרכך כדי שתבוא נקי לביתך לא השגיח הבן ההוא אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את בני מסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטורין, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה לא הייתם בטובה היו בפורענות וחרה אף ה’ בכם.

If you behave in this way—

“Then HASHEM’s fierce anger will flare up against you” (Dt.11:17).

There is an analogy—

A king sent his son to represent him at a wedding feast.

Before hand, the king sat and instructed him, saying:

My son!

Don’t eat more than you need to,

and don’t drink more than you need to,

so that you may return home spotless.

That son paid no attention.

He ate more than he needed to,

and drank more than he needed to.

Then he vomited and soiled the party guests.

They took him by his hands and feet

and threw him behind the palace.

Thus said the Blessed Holy One to the children of Israel:

I have brought you into a good and broad Land,

to a Land dripping with milk and honey,

to eat of its fruit, to be satisfied with its bounty,

and to bless My Name over it.

You were oblivious to the bounty,

but may notice the retribution!

“Then HASHEM’s fierce anger will flare up against you” (Dt.11:17).

Pisqa’ 43

ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא שא
ארץ זבת חלב ודבש, נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן +שמות יג ה+ ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן חמשת עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמור כאן ארץ חמשת עממים. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינו זבת חלב ודבש. 

The story of Samson killing the Lion, then bees made their hive Lion in and his riddle – allegory that he asked at his Wedding.

שופטים פרק יד
וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ:
(ו) וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְקֹוָ֗ק וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:
(ז) וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֽׁוֹן:
(ח) וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ:
(ט) וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ:
(י) וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים:
(יא) וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ:
(יב) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים:
(יג) וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֘ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה:
(יד) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:

ה  וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ, תִּמְנָתָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-כַּרְמֵי תִמְנָתָה, וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת, שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ. 5 Then went Samson down, and his father and his mother, to Timnah, and came to the vineyards of Timnah; and, behold, a young lion roared against him.
ו  וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה, וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי, וּמְאוּמָה, אֵין בְּיָדוֹ; וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה. 6 And the spirit of the LORD came mightily upon him, and he rent him as one would have rent a kid, and he had nothing in his hand; but he told not his father or his mother what he had done.
ז  וַיֵּרֶד, וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה; וַתִּישַׁר, בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן. 7 And he went down, and talked with the woman; and she pleased Samson well.
ח  וַיָּשָׁב מִיָּמִים, לְקַחְתָּהּ, וַיָּסַר לִרְאוֹת, אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה; וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, וּדְבָשׁ. 8 And after a while he returned to take her, and he turned aside to see the carcass of the lion; and, behold, there was a swarm of bees in the body of the lion, and honey.
ט  וַיִּרְדֵּהוּ אֶל-כַּפָּיו, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל, וַיֵּלֶךְ אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ, וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ; וְלֹא-הִגִּיד לָהֶם, כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ. 9 And he scraped it out into his hands, and went on, eating as he went, and he came to his father and mother, and gave unto them, and they did eat; but he told them not that he had scraped the honey out of the body of the lion.
י  וַיֵּרֶד אָבִיהוּ, אֶל-הָאִשָּׁה; וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה, כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים. 10 And his father went down unto the woman; and Samson made there a feast; for so used the young men to do.
יא  וַיְהִי, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ; וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים, וַיִּהְיוּ אִתּוֹ. 11 And it came to pass, when they saw him, that they brought thirty companions to be with him.
יב  וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה:  אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּמְצָאתֶם–וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים. 12 And Samson said unto them: ‘Let me now put forth a riddle unto you; if ye can declare it me within the seven days of the feast, and find it out, then I will give you thirty linen garments and thirty changes of raiment;
יג  וְאִם-לֹא תוּכְלוּ, לְהַגִּיד לִי–וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים; וַיֹּאמְרוּ לוֹ–חוּדָה חִידָתְךָ, וְנִשְׁמָעֶנָּה. 13 but if ye cannot declare it me, then shall ye give me thirty linen garments and thirty changes of raiment.’ And they said unto him: ‘Put forth thy riddle, that we may hear it.’
יד  וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז, יָצָא מָתוֹק; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. 14 And he said unto them: Out of the eater came forth food, and out of the strong came forth sweetness. And they could not in three days declare the riddle.

This is for:  Perashat Bo, Ki Tisa, Shmot, Tefilin, Rosh Hashana, Passover,  Shavuot and even Hachodesh

The differences between the Tefillin that I make

I almost always make tefillin by order. I don’t prepare a stock of tefillin since every customer wants it a bit different. The differences are sometimes a bit confusing. The three main options that I offer are:

I write the perashiot with three different kinds of lettering “fonts”. You need to tell me which you prefer.

  • Sephardic
  • Ashkenaz – Beis Yosef
  • Ari-Zal – Hassidic

I write on two different kinds of parchment

  • Klaf Meubad according Rambam and the gemara. This is treated with Oak Gall.
  • Standard White Klaf parchment which is treated with Lime.

The two kinds of Gassot come in several different size groups. The smaller they are, the more difficult to make and more expensive they are.

  • Tiny is 22-23.5 mm – Slightly Less Than 7/8 inch –
    23mm Slightly More Than 7/8 inch
  • Medium 27-29 mm – between 1-1/16 inch  to 1-5/32 inch
  • Regular 32-34 mm – Betweent 1-1/4 inch to 1-11/32 inch

Peshutim Mehudarim are usually only one size of 32 mm – Slightly More Than 1-1/4 inch

I have several different grades of retzuot straps. They are usually, Avodat yad – hand made even when cheaper Peshutim Mehudarim are chosen. But the Gassot always come with Hand made.


  • Peshutim Mehudarim usually have straps that are painted on one side
  • For Gassot tefillin, you need to state whether you want black on both sides
  • Rambam Tefillin always come with straps that are black on both sides, because Rambam states that this is preferable


Friday, Black as Ink – Contains Torah Discussion and A Timely Discount on Judaica ’til Dec. 4

Now is the time to order a Megilat Esther for this Purim. I will make it especially for you, according to the specs that you desire.

Below is a fun discussion about the color black within Tefillin.

I am offering this week only a 12% Discount until Sunday the 16th of the month of Kislev – December 4 2017. This applies equally to Mezuzot, Tefillin, etc.

All Prices are listed at the website are before the discount, but feel free to just call. See  You can order by phone 212-729-8094 Israel 0544572366 or email

We have 2 Halachot of tefillin that must be black. The question is, how black?

This blackness applies every day including Black Friday!

It is Halacha Lemoshe Misinai  הלכה למשה מסיני   that  the straps of tefillin must be black. Halacha Lemoshe Misinai    is the most ancient of un-explained traditions we have. Ten of these halachot involve Tefillin. So, it is more important to be sure that the straps are as black as possible than to worry about the blackness of the Batim Boxes.

How black is ink?

Rambam – Maimonides on the Blackness of the Ink in Tefillin

Holy scrolls of the Torah need to be written with ink. This is also tradition of Halacha Lemoshe Misinai. However, color isn’t specified. But it is clear from reading the Rambam that this is black. In other words, it seems that Rambam is labeling ink as representing the color of black.  He explains that the word ink excludes other colors (dies) that are red, green or gold. So it is seems that Ink is also the name of a color that is very black.

Mishna Berurah (1906) discusses the Blackness of Ink very clearly

The Hafetz Haim discusses (32-3) how black ink needs to be. In the Mishana Berura – Biur Halacha , which was first published in 1906, he compares the ink rules to 2 different color related halachot. The first is that an animal is kosher if its lungs are blue, however, the animal is not kosher if the lungs are black (Hulin 47) . Therefore, he concludes that ink that is blueish is not kosher. Additionally, the Biur Halacha goes on to compare ink to the colors of menstruation blood. If  it is black like the feathers of raven, it isn’t clear whether this is kosher, since blood that is black like ink is impure, while black like a raven is pure, since it is clearer. From here it is clear that ink is very black. Below are some links to discussions about ink.

Watch a short Lecture about Sofer Ink

You can see a fun discussion in Hebrew from a Sofer on Youtube about haw Sofer ink is made.

Links for further study link to image source





רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א

רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א

עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני וכולן מעכבין, לפיכך אם שינה באחת מהן הרי התפילין פסולות, שנים הן בכתיבתן ושמנה בחפויין וקשירת רצועותיהן, ואלו הן השנים שבכתיבתן: שכותבין אותן א בדיו ושיהיו נכתבין על הקלף.

הלכה ד

כיצד מעשה הדיו, ב מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק, וזהו ג הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות, ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים.

הלכה ה

אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו, למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן, שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונין או בזהב הרי אלו פסולין.

רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג

שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן פסל, ואלו הם: שיהיו מרובעות, וכן תפירתן ברבוע, ואלכסונן ברבוע עד שיהיה להן ארבע זויות שוות, ושיהיה בעור של ראש צורת שי”ן מימין ומשמאל, ושיכרוך הפרשיות במטלית, ושיכרוך אותן בשיער מעל המטלית, ואחר כך מכניסן בבתיהן, ושיהיו תופרין אותן בגידין, ושעושין להן מעבורת מעור החפוי שתכנס בה הרצועה עד שתהא עוברת והולכת בתוך תובר שלה, ושיהיו הרצועות שחורות, ושיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל”ת.

ביאור הלכה סימן לב סעיף ג

* יכתבם בדיו שחור – ועיין ברמב”ם פ”א מהלכות תפילין שכתב דההלמ”מ דנאמר שיהיו כותבין בדיו לא נאמר רק למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן משמע דבכל דבר שיעשה ממנו מראה שחור כדיו כשר ורק שיהיה מתקיים וכן כתב בהלכות ס”ת א’ מכ’ דברים הפוסלים ס”ת הוא אם נכתב בלא שחור העומד. ואם היה המראה דומה למראה הכחול [שקורין בל”א בלאה] נלענ”ד שיש להחמיר בזה וראיה מחולין מ”ז ע”ב ככוחלא כשירה כדיותא טריפה דאף דמהרמב”ם משמע דהלכה לא נאמר רק שיהיה מראה שחור וביררנו לקמן בסימן ל”ג דהרצועות שיש עליה גם כן הלמ”מ דצריכה להיות שחור די בשחרות שהיא ככחול שאני הכא שכיון שהיתה ההלכה שיכתוב בדיו אף דדיו לאו דוקא להרמב”ם וה”ה כל מראה שחור אבל עכ”פ שיהיה מראיתה שחור כמו דיו. וכ”ש לפירוש הרא”ש וש”פ דסוברים שדיו ממש בעינן מראה כחול בודאי איננו בכלל דיו אך צל”ע קצת דא”כ אם היה מראית הדיו דומה למראית העורב ג”כ איננו בכלל דיו וכדמוכח בנדה כ’ ע”א דמראית הדיו שחור יותר ממראית העורב דאמר שם שחור כדיו טמאה כעורב הוא בכלל דיהא מכן וטהור וא”כ אמאי אמר במדרש שחורות כעורב אלו האותיות אך אין למדין הלכה מן האגדות א”נ י”ל בדוחק דשחור כעורב הוא שחור ג”כ כדיו אבל כדיו הלח והוא ג”כ טהור כדמוכח שם בגמרא. ואפילו אם טבעו להיות נשחר לגמרי אחר הכתיבה יש לעיין בזה טובא אי כשר בדיעבד דהלא ההלכה נאמר שיהיו כותבין בדיו כדאיתא בירושלמי ולא נאמר שיהיה כתוב הסת”מ בדיו ולשון השו”ע ג”כ משמע דבעת הכתיבה יהיה הדיו שחור ויש לפרש עוד דכוונת השו”ע כ”ש שחור אפילו ממי עפצים וקנקנתום ודלא כר”ת וכמו שביאר בב”י וצ”ע:

* בין שיש בו מי עפצים – המחבר סתם דבריו ולא פירש ממה לעשותו משום דאפילו אם הוא עשוי מקנקנתום ומי עפצים או מגומא ומי עפצים כשר דמשני מינים ביחד נקרא דיו ודלא כר”ת דאוסר בזה וכמו שביאר בב”י [כן ביאר הגר”א בסימן תרצ”א לקמן וגם בסי’ זה רמז לזה דלזה לא כתב השו”ע רק שיש בו ולא כתב אפילו אם הדיו הוא מעפצים בלבד ומיושב בזה קושית הפמ”ג] ולזה בא הרמ”א והוסיף דלכתחלה יש להחמיר שלא לעשותו מעורב בקנקנתום או בגומא משום דהוי כתב שאין יוכל להמחק וכמו שנתבאר ביו”ד בסימן רע”א ס”ו דדוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר [וגומא הוא ג”כ כתב שאין יוכל להמחק וכדאיתא בסוטה דף י”ז במשנה] וכן מוכח ברמב”ם פ”א מהלכות תפילין ה”ד ע”ש ואין כונת הרמ”א לומר דלכתחלה דוקא מעשן ולא מעצים גופייהו [ועיין מ”א וא”ר] דהרי ביו”ד בסי’ רע”א הרמ”א גופא כתב דלכתחלה יותר טוב שיעשה מדבר הבא מן העץ אח”כ מצאתי בעזה”י בעולת תמיד שפירש כן. א”נ י”ל דכונת הרמ”א למעט מה שכתב הב”י סתם בדיו שחור דמשמע כ”ש שחור כיון דהוא מתקיים והוא ניכר על הקלף דיו הוא וכמו שכתב בב”י בשם רבינו שמחה ולזה בא הרמ”א והוסיף דלכתחלה יחמיר כדברי רבינו תם דדוקא בא מן העץ:

* בין שלא וכו’ – עיין לקמן בסימן תרצ”א וביו”ד בסימן רע”א שכתב השו”ע דאם כתב במי עפצים וקנקנתום כשר. כתב הפמ”ג מדלא הזכיר גומא משמע דאף אם לא הטיל בהן גומא כשר ועיין עוד בדבריו שמסתפק לדינא אם דוקא ע”י שניהן ביחד כיון דאין בהן גומא או אפילו בכל אחד יכול לעשות דיו כיון שהוא שחור והגר”א בביאורו בסימן זה ובסימן תרצ”א פוסק דממי עפצים בלבד או מקנקנתום בלבד פסול אפילו דיעבד דלא מיקרי דיו כ”א משני מינים ביחד מי עפצים וגומא או מי עפצים וקנקנתום ומגומא וקנקנתום יחד בלי תערובת מי עפצים או עשן עצים ושמנים לא ברירא לי דעת הגר”א בזה והגאון מהר”מ בנעט בביאורו על המרדכי מחמיר בזה לכתחלה ובקנקנתום לבד או בגומא לבד מחמיר אפילו בדיעבד כדעת הגר”א ובתשובת משכנות יעקב סימן ל”ז מחמיר אפילו במי עפצים וקנקנתום יחד בלי תערובת גומא עי”ש. והגם דבדיעבד בודאי אין להחמיר ולפסול במי עפצים וקנקנתום יחד נגד פסק השו”ע בסי’ תרצ”א וביו”ד סימן רע”א עכ”פ לכתחלה בודאי יש ליזהר כדבריו שאם הוא עושה דיו ממי עפצים אפילו אם הוא מערבו עם קנקנתום לא יעשהו בלתי תערובת גומא וה”ה דממי עפצים וגומא בלחוד נמי שפיר דמי ועי”ש בתשובת משכנות יעקב שמביא הרבה פוסקים סייעתא לדבריו גם כתב שם בתשובה דלכתחלה יש לדקדק לעשותו ע”י בישול כדעת הרמב”ן והר”ן הואיל דאפשר:

* הרי אלו פסולין – ואם הוא אות ראשון או שכתבו כולו כך ורוצה אח”כ בתו”מ להעביר קולמוס כסדרן עליהן בדיו צ”ע אם מהני פמ”ג במ”ז אות ט”ו והחתם סופר בסימן רנ”ו ביו”ד פסק דמספק פסול דהוא בכלל דיו ע”ג סיקרא עיין בגיטין י”ט ע”א והדין עם הא”ר דלא כהפמ”ג שמפקפק בזה עי”ש:

* עפרות זהב – וה”ה שאר מיני צבעונין על הדיו דפוסל בזה להכתב ובזה לא שייך תקנתא דמעביר ואף אם ירצה אח”כ להעביר בדיו על הצבעונין והזהב פסק הע”ת והא”ר דלא מהני וזהו שכתב אחר כך על אות מאזכרה אין לו תקנה כלומר אפילו רוצה לחפות בדיו מלמעלה פסול וראיה זו דחה הפמ”ג עי”ש ובאמת לענ”ד יש לעיין בזה אם יש בזה אפילו פסול ספק כמו דיו ע”ג צבע אחרי דכתב התחתון וגם העליון הוא כתב דיו ואין כאן מקום להאריך:

* מעביר הזהב – הפרישה כתב עיין ביו”ד סימן רע”ו כתבתי שם בשם ריב”ש דיש לחוש משום כתב מנומר אם יש הרבה אותיות כן בכמה דפין וכן כתב הל”ח והא”ר השיג עליהם דהריב”ש לא קאי כלל על דברי הנ”י כשזרק זהב על הדיו דבזה לא שייך ענין מנומר כיון דכתב דלמטה קיים אלא הריב”ש קאי על עיקר הדין אם כתב בזהב או בצבעונים עצמן וגררן וכתבן בדיו דבזה שייך ענין מנומר והאריך בזה ועיין בברכי יוסף סי’ רע”ו שהסכים לדברי הא”ר וכן הבני יונה ג”כ: