Now is the time to order a Megilat Esther for this Purim. I will make it especially for you, according to the specs that you desire.
Below is a fun discussion about the color black within Tefillin.
I am offering this week only a 12% Discount until Sunday the 16th of the month of Kislev – December 4 2017. This applies equally to Mezuzot, Tefillin, etc.
All Prices are listed at the website are before the discount, but feel free to just call. See https://milknhoney.co.il You can order by phone 212-729-8094 Israel 0544572366 or email
We have 2 Halachot of tefillin that must be black. The question is, how black?
This blackness applies every day including Black Friday!
It is Halacha Lemoshe Misinai הלכה למשה מסיני that the straps of tefillin must be black. Halacha Lemoshe Misinai is the most ancient of un-explained traditions we have. Ten of these halachot involve Tefillin. So, it is more important to be sure that the straps are as black as possible than to worry about the blackness of the Batim Boxes.
How black is ink?
Rambam – Maimonides on the Blackness of the Ink in Tefillin
Holy scrolls of the Torah need to be written with ink. This is also tradition of Halacha Lemoshe Misinai. However, color isn’t specified. But it is clear from reading the Rambam that this is black. In other words, it seems that Rambam is labeling ink as representing the color of black. He explains that the word ink excludes other colors (dies) that are red, green or gold. So it is seems that Ink is also the name of a color that is very black.
Mishna Berurah (1906) discusses the Blackness of Ink very clearly
The Hafetz Haim discusses (32-3) how black ink needs to be. In the Mishana Berura – Biur Halacha , which was first published in 1906, he compares the ink rules to 2 different color related halachot. The first is that an animal is kosher if its lungs are blue, however, the animal is not kosher if the lungs are black (Hulin 47) . Therefore, he concludes that ink that is blueish is not kosher. Additionally, the Biur Halacha goes on to compare ink to the colors of menstruation blood. If it is black like the feathers of raven, it isn’t clear whether this is kosher, since blood that is black like ink is impure, while black like a raven is pure, since it is clearer. From here it is clear that ink is very black. Below are some links to discussions about ink.
Watch a short Lecture about Sofer Ink
You can see a fun discussion in Hebrew from a Sofer on Youtube about haw Sofer ink is made. https://www.youtube.com/watch?v=OvCwNm59-ng
Links for further study
https://en.wikipedia.org/wiki/Ink#History
https://visual.ly/community/infographic/history/history-ink link to image source
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%95_%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D
https://en.wikipedia.org/wiki/Iron_gall_ink
Sources
רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א
רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א
עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני וכולן מעכבין, לפיכך אם שינה באחת מהן הרי התפילין פסולות, שנים הן בכתיבתן ושמנה בחפויין וקשירת רצועותיהן, ואלו הן השנים שבכתיבתן: שכותבין אותן א בדיו ושיהיו נכתבין על הקלף.
הלכה ד
כיצד מעשה הדיו, ב מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק, וזהו ג הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות, ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים.
הלכה ה
אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו, למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן, שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונין או בזהב הרי אלו פסולין.
רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג
שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן פסל, ואלו הם: שיהיו מרובעות, וכן תפירתן ברבוע, ואלכסונן ברבוע עד שיהיה להן ארבע זויות שוות, ושיהיה בעור של ראש צורת שי”ן מימין ומשמאל, ושיכרוך הפרשיות במטלית, ושיכרוך אותן בשיער מעל המטלית, ואחר כך מכניסן בבתיהן, ושיהיו תופרין אותן בגידין, ושעושין להן מעבורת מעור החפוי שתכנס בה הרצועה עד שתהא עוברת והולכת בתוך תובר שלה, ושיהיו הרצועות שחורות, ושיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל”ת.
ביאור הלכה סימן לב סעיף ג
* יכתבם בדיו שחור – ועיין ברמב”ם פ”א מהלכות תפילין שכתב דההלמ”מ דנאמר שיהיו כותבין בדיו לא נאמר רק למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן משמע דבכל דבר שיעשה ממנו מראה שחור כדיו כשר ורק שיהיה מתקיים וכן כתב בהלכות ס”ת א’ מכ’ דברים הפוסלים ס”ת הוא אם נכתב בלא שחור העומד. ואם היה המראה דומה למראה הכחול [שקורין בל”א בלאה] נלענ”ד שיש להחמיר בזה וראיה מחולין מ”ז ע”ב ככוחלא כשירה כדיותא טריפה דאף דמהרמב”ם משמע דהלכה לא נאמר רק שיהיה מראה שחור וביררנו לקמן בסימן ל”ג דהרצועות שיש עליה גם כן הלמ”מ דצריכה להיות שחור די בשחרות שהיא ככחול שאני הכא שכיון שהיתה ההלכה שיכתוב בדיו אף דדיו לאו דוקא להרמב”ם וה”ה כל מראה שחור אבל עכ”פ שיהיה מראיתה שחור כמו דיו. וכ”ש לפירוש הרא”ש וש”פ דסוברים שדיו ממש בעינן מראה כחול בודאי איננו בכלל דיו אך צל”ע קצת דא”כ אם היה מראית הדיו דומה למראית העורב ג”כ איננו בכלל דיו וכדמוכח בנדה כ’ ע”א דמראית הדיו שחור יותר ממראית העורב דאמר שם שחור כדיו טמאה כעורב הוא בכלל דיהא מכן וטהור וא”כ אמאי אמר במדרש שחורות כעורב אלו האותיות אך אין למדין הלכה מן האגדות א”נ י”ל בדוחק דשחור כעורב הוא שחור ג”כ כדיו אבל כדיו הלח והוא ג”כ טהור כדמוכח שם בגמרא. ואפילו אם טבעו להיות נשחר לגמרי אחר הכתיבה יש לעיין בזה טובא אי כשר בדיעבד דהלא ההלכה נאמר שיהיו כותבין בדיו כדאיתא בירושלמי ולא נאמר שיהיה כתוב הסת”מ בדיו ולשון השו”ע ג”כ משמע דבעת הכתיבה יהיה הדיו שחור ויש לפרש עוד דכוונת השו”ע כ”ש שחור אפילו ממי עפצים וקנקנתום ודלא כר”ת וכמו שביאר בב”י וצ”ע:
* בין שיש בו מי עפצים – המחבר סתם דבריו ולא פירש ממה לעשותו משום דאפילו אם הוא עשוי מקנקנתום ומי עפצים או מגומא ומי עפצים כשר דמשני מינים ביחד נקרא דיו ודלא כר”ת דאוסר בזה וכמו שביאר בב”י [כן ביאר הגר”א בסימן תרצ”א לקמן וגם בסי’ זה רמז לזה דלזה לא כתב השו”ע רק שיש בו ולא כתב אפילו אם הדיו הוא מעפצים בלבד ומיושב בזה קושית הפמ”ג] ולזה בא הרמ”א והוסיף דלכתחלה יש להחמיר שלא לעשותו מעורב בקנקנתום או בגומא משום דהוי כתב שאין יוכל להמחק וכמו שנתבאר ביו”ד בסימן רע”א ס”ו דדוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר [וגומא הוא ג”כ כתב שאין יוכל להמחק וכדאיתא בסוטה דף י”ז במשנה] וכן מוכח ברמב”ם פ”א מהלכות תפילין ה”ד ע”ש ואין כונת הרמ”א לומר דלכתחלה דוקא מעשן ולא מעצים גופייהו [ועיין מ”א וא”ר] דהרי ביו”ד בסי’ רע”א הרמ”א גופא כתב דלכתחלה יותר טוב שיעשה מדבר הבא מן העץ אח”כ מצאתי בעזה”י בעולת תמיד שפירש כן. א”נ י”ל דכונת הרמ”א למעט מה שכתב הב”י סתם בדיו שחור דמשמע כ”ש שחור כיון דהוא מתקיים והוא ניכר על הקלף דיו הוא וכמו שכתב בב”י בשם רבינו שמחה ולזה בא הרמ”א והוסיף דלכתחלה יחמיר כדברי רבינו תם דדוקא בא מן העץ:
* בין שלא וכו’ – עיין לקמן בסימן תרצ”א וביו”ד בסימן רע”א שכתב השו”ע דאם כתב במי עפצים וקנקנתום כשר. כתב הפמ”ג מדלא הזכיר גומא משמע דאף אם לא הטיל בהן גומא כשר ועיין עוד בדבריו שמסתפק לדינא אם דוקא ע”י שניהן ביחד כיון דאין בהן גומא או אפילו בכל אחד יכול לעשות דיו כיון שהוא שחור והגר”א בביאורו בסימן זה ובסימן תרצ”א פוסק דממי עפצים בלבד או מקנקנתום בלבד פסול אפילו דיעבד דלא מיקרי דיו כ”א משני מינים ביחד מי עפצים וגומא או מי עפצים וקנקנתום ומגומא וקנקנתום יחד בלי תערובת מי עפצים או עשן עצים ושמנים לא ברירא לי דעת הגר”א בזה והגאון מהר”מ בנעט בביאורו על המרדכי מחמיר בזה לכתחלה ובקנקנתום לבד או בגומא לבד מחמיר אפילו בדיעבד כדעת הגר”א ובתשובת משכנות יעקב סימן ל”ז מחמיר אפילו במי עפצים וקנקנתום יחד בלי תערובת גומא עי”ש. והגם דבדיעבד בודאי אין להחמיר ולפסול במי עפצים וקנקנתום יחד נגד פסק השו”ע בסי’ תרצ”א וביו”ד סימן רע”א עכ”פ לכתחלה בודאי יש ליזהר כדבריו שאם הוא עושה דיו ממי עפצים אפילו אם הוא מערבו עם קנקנתום לא יעשהו בלתי תערובת גומא וה”ה דממי עפצים וגומא בלחוד נמי שפיר דמי ועי”ש בתשובת משכנות יעקב שמביא הרבה פוסקים סייעתא לדבריו גם כתב שם בתשובה דלכתחלה יש לדקדק לעשותו ע”י בישול כדעת הרמב”ן והר”ן הואיל דאפשר:
* הרי אלו פסולין – ואם הוא אות ראשון או שכתבו כולו כך ורוצה אח”כ בתו”מ להעביר קולמוס כסדרן עליהן בדיו צ”ע אם מהני פמ”ג במ”ז אות ט”ו והחתם סופר בסימן רנ”ו ביו”ד פסק דמספק פסול דהוא בכלל דיו ע”ג סיקרא עיין בגיטין י”ט ע”א והדין עם הא”ר דלא כהפמ”ג שמפקפק בזה עי”ש:
* עפרות זהב – וה”ה שאר מיני צבעונין על הדיו דפוסל בזה להכתב ובזה לא שייך תקנתא דמעביר ואף אם ירצה אח”כ להעביר בדיו על הצבעונין והזהב פסק הע”ת והא”ר דלא מהני וזהו שכתב אחר כך על אות מאזכרה אין לו תקנה כלומר אפילו רוצה לחפות בדיו מלמעלה פסול וראיה זו דחה הפמ”ג עי”ש ובאמת לענ”ד יש לעיין בזה אם יש בזה אפילו פסול ספק כמו דיו ע”ג צבע אחרי דכתב התחתון וגם העליון הוא כתב דיו ואין כאן מקום להאריך:
* מעביר הזהב – הפרישה כתב עיין ביו”ד סימן רע”ו כתבתי שם בשם ריב”ש דיש לחוש משום כתב מנומר אם יש הרבה אותיות כן בכמה דפין וכן כתב הל”ח והא”ר השיג עליהם דהריב”ש לא קאי כלל על דברי הנ”י כשזרק זהב על הדיו דבזה לא שייך ענין מנומר כיון דכתב דלמטה קיים אלא הריב”ש קאי על עיקר הדין אם כתב בזהב או בצבעונים עצמן וגררן וכתבן בדיו דבזה שייך ענין מנומר והאריך בזה ועיין בברכי יוסף סי’ רע”ו שהסכים לדברי הא”ר וכן הבני יונה ג”כ: