מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים.

1. ירושלים,
2. שלום,
3. יראה,
4. יבוס,
5. גלעד,
6. לבנון,
7. ציון,
8. (מרומים)
9. [מרום, ים],
10. כסא ה’,
11. עיר (ישראל)
12. עיר [דוד],
13. יפה נוף,
14. [הר ציון],
15. ירכתי צפון,
16. [קרית מלך רב],
17. משוש כל הארץ,
18. בעולה,
19. חפצי בה,
20. אבן מעמסה,
21. אפרתה,
22. שדה יער,
23. מנוחה,
24. אריאל,
25. הר מועד,
26. יפה,
27. (על) בתולה,
28. כלה,
29. אשת נעורים,
30. רבתי עם,
31. רבתי בגוים,
32. שרתי במדינות
33. עיר שחברה לה,
34. בית תפלה,
35. מגדל עדר,
36. מצודה,
37. ידידות,
38. (ירושה)
39. [דרושה],
40. עיר לא נעזבה,
41. גילה,
42. (גן עדן ה’)
43. [עדן, גן ה’],
44. הר מרום,
45. ה’ קדושים,
46. עקרה,
47. מוריה,
48. הר גבוה,
49. עיר היונה,
50. קריה נאמנה,
51. עיר הצדק,
52. גיא חזיון,
53. דלתות העמים,
54. במות,
55. נחלה,
56. הר הקדש,
57. הר חמד,
58. גבעת הלבונה,
59. עיר דוד,
60. עיר הנגב,
61. הר מרום ישראל,
62. שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
63. (עיר דוד,
64. הנגב,
65. הר מרום ישראל).
66. נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
67. נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
68. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
69. נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
70. נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
71. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
72. נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
73. נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
74. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
75. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
76. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
77. נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
78. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
79. נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
80. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
81. נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
82. נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
83. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
84. נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים. ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, (מרומים) [מרום, ים], כסא ה’, עיר (ישראל) [דוד], יפה נוף, [הר ציון], ירכתי צפון, [קרית מלך רב], משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, (על) בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, (ירושה) [דרושה], עיר לא נעזבה, גילה, (גן עדן ה’) [עדן, גן ה’], הר מרום, ה’ קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר דוד, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה’ יקבנו, (עיר דוד, הנגב, הר מרום ישראל). נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח). נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד). נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’). נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו). נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’). נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)]. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח). נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז) נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו). נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.