Category: Advertisement

Shavuot – Torah vs Constitutional Law

Posted on by Gindi

Shavuot – Torah and Civil Law

On Shavuot we read the ten commandments which are pivotal to the Torah. What is the connection between the commandments from the Torah and civil laws?

Yosef Albo (16th century CE) in the Sefer Haikarim has a discussion about the deficiencies of civil law which is legislated by governments. He then discusses the superiority of law from G-d which we received in the Torah.

He theorizes that there are three different types of laws in the world. The first is natural laws that everyone agrees are vital. These are laws against theft and harming other people. The purpose of such laws are to preserve the rights of individuals. The second type of laws are designed to improve people’s standard of living, they change with the times. They are instituted by committees of thinkers and politicians. Modern examples of this are parking laws and environmental protection laws.

The final type of laws are ones given by G-d. This type of laws bring about both individual and societal perfection.

Since to the naked eye it is easy to be fooled into thinking that constitutional laws and philosophies can improve the individuals in Society. An example of such philosophies is the study of literature. Very often a great book or play will mention a very sharp insight into human nature. I have seen many people taken away by a truly inspired phrase which they read in a book. A really popular quote that has reached massive acceptance is “Power corrupts, absolute power corrupts absolutely”.  There is certainly a lot a truth and wisdom in such studies but we need to be very careful not to put such books on as divine level. It is very important to see the difference between wisdom and Torah.

"Power corrupts, absolute power corrupts absolutely"
“Power corrupts, absolute power corrupts absolutely”

Taking this into account it is very important to recognize that G-d created us and gave us the Torah. He did not give it to us to give us a hard time. He gave it to us in order to improve our lot. Following the Torah properly can make us all better people

 

Imagine Binding Yourself Into Freedom – Tefillin

Posted on by Gindi

Wrapping yourself with Leather straps and leather boxes can give you that sense of freedom

Imagine that!

When you purchase tefillin from me, you also receive an education about Tefillin. You can help to make the tefillin yourself. If you can’t make it to Jerusalem you can watch via Facetime, etc while I write the Perashiot. Not only will you learn the technical aspects and halachot, but will also become familiar with the allegorical significance of binding those black boxes with there holy messages scribed on parchments inside.

Order now for yourself or an upcoming Bar Mitzvah

Accepting the  Yoke of Heaven can free you when you think positively

All of these concepts of accepting the yoke of heaven are written into the parchments inside the tefillin.

Shulchan Aruch 25 – When donning Tefillin one should contemplate on the four paragraphs in the Tefillin that discuss

  1. the unity of the Name of G-d
  2. the Exodus from Egypt tied to the arm facing the heart and on the head near the brain so that we will
  3. remember miracles and great events that He did for us that demonstrate his Unity, 4
  4. That He has the power of strength and rule in the heavens above and below to totally do as he pleases.
  5. He should dedicate all of the capabilities of his soul, which is in the brain and facing the heart, which contains the desires and thoughts. Through this he will remember his creator and reduce his pleasures (Rabienu Yona on Brachot 14 “Harotzeh Lekabel Alav”)

Cynics and Skeptics should remember that leaving slavery from Egypt is freeing. Exodus from Egypt is an important subject in the Tefillin Scrolls

 

Tefillin come in different sizes but are all the same square shape

The differences between the Tefillin that I make

I almost always make tefillin by order. I don’t prepare a stock of tefillin since every customer wants it a bit different. The differences are sometimes a bit confusing. The three main options that I offer are:

I write the perashiot with three different kinds of lettering “fonts”. You need to tell me which you prefer.

  • Sephardic
  • Ashkenaz – Beis Yosef
  • Ari-Zal – Hassidic

I write on two different kinds of parchment

  • Klaf Meubad according Rambam and the gemara. This is treated with Oak Gall.
  • Standard White Klaf parchment which is treated with Lime.

The two kinds of Gassot come in several different size groups. The smaller they are, the more difficult to make and more expensive they are.

  • Tiny is 22-23.5 mm – Slightly Less Than 7/8 inch –
    23mm Slightly More Than 7/8 inch
  • Medium 27-29 mm – between 1-1/16 inch  to 1-5/32 inch
  • Regular 32-34 mm – Betweent 1-1/4 inch to 1-11/32 inch

Peshutim Mehudarim are usually only one size of 32 mm – Slightly More Than 1-1/4 inch

I have several different grades of retzuot straps. They are usually, Avodat yad – hand made even when cheaper Peshutim Mehudarim are chosen. But the Gassot always come with Hand made.

Additionally,

  • Peshutim Mehudarim usually have straps that are painted on one side
  • For Gassot tefillin, you need to state whether you want black on both sides
  • Rambam Tefillin always come with straps that are black on both sides, because Rambam states that this is preferable

 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כה
סעיף ה
(טו) ו ז’] ה’) יכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא (טז) להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישעבד להקב”ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו

Cover -Sifre Devarim | New translation by Marty Jaffee

Posted on by Gindi

I love midrashim, and most good stories. I love Halachic Midrashim too. Here is a link to the Midrash Halacha Sifre that I found.

Cover -Sifre Devarim | New translation by Marty Jaffee

book-cover

 Introduction

This translation of the tannaitic midrash, Sifre Devarim (SD), is based upon the edition of Louis Finkelstein (1939). It is the third English translation of the entire text, preceded by the translations of Reuven Hammer (1986) and Jacob Neusner (1987), both of which I have consulted routinely. I have also benefited from the translations of large portions of SD by Steven Fraade (1991) and Herbert Basser (1990).

Sifre Devarim Marty Jaffee A new translation of the 4th-century rabbinic oral commentaries on Deuteronomy This new translation of the tannaitic midrash Sifre Devarim by Professor Emeritus Marty Jaffee of the University of Washington emphasizes the oral performative dimension of the text.

Source: Cover -Sifre Devarim | New translation by Marty Jaffee

70 Names for Jerusalem – ירושלים – עיר שחוברה לה יחדו – לירושלים יש שבעים שמות

Posted on by Gindi

I have said that everyone has their own Jerusalem. I found a midrash that says that Jerusalem has 70 names. Midrash Zuta – Buber Shir Hashirim – Chapter 1

The midrash actually has over 80, I believe that there a few doubles.

See great images at the bottom of this page.

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים.

  1. ירושלים,
  2. שלום,
  3. יראה,
  4. יבוס,
  5. גלעד,
  6. לבנון,
  7. ציון,
  8. (מרומים)
  9. [מרום, ים],
  10. כסא ה’,
  11. עיר (ישראל)
  12. עיר [דוד],
  13. יפה נוף,
  14. [הר ציון],
  15. ירכתי צפון,
  16. [קרית מלך רב],
  17. משוש כל הארץ,
  18. בעולה,
  19. חפצי בה,
  20. אבן מעמסה,
  21. אפרתה,
  22. שדה יער,
  23. מנוחה,
  24. אריאל,
  25. הר מועד,
  26. יפה,
  27. (על) בתולה,
  28. כלה,
  29. אשת נעורים,
  30. רבתי עם,
  31. רבתי בגוים,
  32. שרתי במדינות
  33. עיר שחברה לה,
  34. בית תפלה,
  35. מגדל עדר,
  36. מצודה,
  37. ידידות,
  38. (ירושה)
  39. [דרושה],
  40. עיר לא נעזבה,
  41. גילה,
  42. (גן עדן ה’)
  43. [עדן, גן ה’],
  44. הר מרום,
  45. ה’ קדושים,
  46. עקרה,
  47. מוריה,
  48. הר גבוה,
  49. עיר היונה,
  50. קריה נאמנה,
  51. עיר הצדק,
  52. גיא חזיון,
  53. דלתות העמים,
  54. במות,
  55. נחלה,
  56. הר הקדש,
  57. הר חמד,
  58. גבעת הלבונה,
  59. עיר דוד,
  60. עיר הנגב,
  61. הר מרום ישראל,
  62. שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
  63. (עיר דוד,
  64. הנגב,
  65. הר מרום ישראל).
  66. נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
  67. נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
  68. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
  69. נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
  70. נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
  71. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
  72. נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
  73. נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
  74. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
  75. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
  76. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
  77. נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
  78. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
  79. נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
  80. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
  81. נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
  82. נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
  83. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
  84. נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים. ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, (מרומים) [מרום, ים], כסא ה’, עיר (ישראל) [דוד], יפה נוף, [הר ציון], ירכתי צפון, [קרית מלך רב], משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, (על) בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, (ירושה) [דרושה], עיר לא נעזבה, גילה, (גן עדן ה’) [עדן, גן ה’], הר מרום, ה’ קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר דוד, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה’ יקבנו, (עיר דוד, הנגב, הר מרום ישראל). נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח). נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד). נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’). נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו). נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’). נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)]. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח). נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז) נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו). נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

 

Posted on by Gindi

I have said that everyone has their own Jerusalem. I found a midrash that says that Jerusalem has 70 names. Midrash Zuta – Buber Shir Hashirim – Chapter 1

 

 

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים.

  1. ירושלים,
  2. שלום,
  3. יראה,
  4. יבוס,
  5. גלעד,
  6. לבנון,
  7. ציון,
  8. (מרומים)
  9. [מרום, ים],
  10. כסא ה’,
  11. עיר (ישראל)
  12. עיר [דוד],
  13. יפה נוף,
  14. [הר ציון],
  15. ירכתי צפון,
  16. [קרית מלך רב],
  17. משוש כל הארץ,
  18. בעולה,
  19. חפצי בה,
  20. אבן מעמסה,
  21. אפרתה,
  22. שדה יער,
  23. מנוחה,
  24. אריאל,
  25. הר מועד,
  26. יפה,
  27. (על) בתולה,
  28. כלה,
  29. אשת נעורים,
  30. רבתי עם,
  31. רבתי בגוים,
  32. שרתי במדינות
  33. עיר שחברה לה,
  34. בית תפלה,
  35. מגדל עדר,
  36. מצודה,
  37. ידידות,
  38. (ירושה)
  39. [דרושה],
  40. עיר לא נעזבה,
  41. גילה,
  42. (גן עדן ה’)
  43. [עדן, גן ה’],
  44. הר מרום,
  45. ה’ קדושים,
  46. עקרה,
  47. מוריה,
  48. הר גבוה,
  49. עיר היונה,
  50. קריה נאמנה,
  51. עיר הצדק,
  52. גיא חזיון,
  53. דלתות העמים,
  54. במות,
  55. נחלה,
  56. הר הקדש,
  57. הר חמד,
  58. גבעת הלבונה,
  59. עיר דוד,
  60. עיר הנגב,
  61. הר מרום ישראל,
  62. שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
  63. (עיר דוד,
  64. הנגב,
  65. הר מרום ישראל).
  66. נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
  67. נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
  68. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
  69. נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
  70. נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
  71. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
  72. נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
  73. נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
  74. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
  75. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
  76. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
  77. נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
  78. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
  79. נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
  80. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
  81. נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
  82. נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
  83. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
  84. נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים. ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, (מרומים) [מרום, ים], כסא ה’, עיר (ישראל) [דוד], יפה נוף, [הר ציון], ירכתי צפון, [קרית מלך רב], משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, (על) בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, (ירושה) [דרושה], עיר לא נעזבה, גילה, (גן עדן ה’) [עדן, גן ה’], הר מרום, ה’ קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר דוד, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה’ יקבנו, (עיר דוד, הנגב, הר מרום ישראל). נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח). נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד). נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’). נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו). נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’). נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)]. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח). נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז) נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו). נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.