Imagine Binding Yourself Into Freedom – Tefillin

Wrapping yourself with Leather straps and leather boxes can give you that sense of freedom

Imagine that!

When you purchase tefillin from me, you also receive an education about Tefillin. You can help to make the tefillin yourself. If you can’t make it to Jerusalem you can watch via Facetime, etc while I write the Perashiot. Not only will you learn the technical aspects and halachot, but will also become familiar with the allegorical significance of binding those black boxes with there holy messages scribed on parchments inside.

Order now for yourself or an upcoming Bar Mitzvah

Accepting the  Yoke of Heaven can free you when you think positively

All of these concepts of accepting the yoke of heaven are written into the parchments inside the tefillin.

Shulchan Aruch 25 – When donning Tefillin one should contemplate on the four paragraphs in the Tefillin that discuss

  1. the unity of the Name of G-d
  2. the Exodus from Egypt tied to the arm facing the heart and on the head near the brain so that we will
  3. remember miracles and great events that He did for us that demonstrate his Unity, 4
  4. That He has the power of strength and rule in the heavens above and below to totally do as he pleases.
  5. He should dedicate all of the capabilities of his soul, which is in the brain and facing the heart, which contains the desires and thoughts. Through this he will remember his creator and reduce his pleasures (Rabienu Yona on Brachot 14 “Harotzeh Lekabel Alav”)

Cynics and Skeptics should remember that leaving slavery from Egypt is freeing. Exodus from Egypt is an important subject in the Tefillin Scrolls

 

Tefillin come in different sizes but are all the same square shape

The differences between the Tefillin that I make

I almost always make tefillin by order. I don’t prepare a stock of tefillin since every customer wants it a bit different. The differences are sometimes a bit confusing. The three main options that I offer are:

I write the perashiot with three different kinds of lettering “fonts”. You need to tell me which you prefer.

  • Sephardic
  • Ashkenaz – Beis Yosef
  • Ari-Zal – Hassidic

I write on two different kinds of parchment

  • Klaf Meubad according Rambam and the gemara. This is treated with Oak Gall.
  • Standard White Klaf parchment which is treated with Lime.

The two kinds of Gassot come in several different size groups. The smaller they are, the more difficult to make and more expensive they are.

  • Tiny is 22-23.5 mm – Slightly Less Than 7/8 inch –
    23mm Slightly More Than 7/8 inch
  • Medium 27-29 mm – between 1-1/16 inch  to 1-5/32 inch
  • Regular 32-34 mm – Betweent 1-1/4 inch to 1-11/32 inch

Peshutim Mehudarim are usually only one size of 32 mm – Slightly More Than 1-1/4 inch

I have several different grades of retzuot straps. They are usually, Avodat yad – hand made even when cheaper Peshutim Mehudarim are chosen. But the Gassot always come with Hand made.

Additionally,

  • Peshutim Mehudarim usually have straps that are painted on one side
  • For Gassot tefillin, you need to state whether you want black on both sides
  • Rambam Tefillin always come with straps that are black on both sides, because Rambam states that this is preferable

 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כה
סעיף ה
(טו) ו ז’] ה’) יכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא (טז) להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישעבד להקב”ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו

Amusing Stories and rules about Mishloach Manot

Mishloach Manot

Tired domestic help on Purim
Tired domestic help on Purim

Shalom Alechem wrote several very funny yet realistic stories about Mishloach Manot.  In his story “Mishloach manot” He tells of two close friends each of which exhausted their Jewish domestic help on Purim by having them run around all of Kasrilevke to deliver mishloach manot. The two girls met each other on the way to deliver mishloach manot to their respective Bosses.

They were both mutually attacked by hunger and a need to consume the delicious vittles of Honey cake and a Huge Hamentashin. They ate each other’s just to keep it even.

I have written the parchments for Tefillin, mezuzot, megilot and 4 Sifrey Torahs over the last 30 years. Lately, some have asked why they should order from me and not from the new competition which are all Yirey Shamayim religious people? Over 10 years ago, I started to offer “The Tefillin Experience” for Bar Mitzvah and anyone else. During these sessions you get to learn a ton of Torah and tradition surrounding the work of a Sofer, I am happy to do this for Megilot also. When the session is in person (not via Skype) you even get to write crowns on the letters and sew the tefillin closed. Soon after I started to offer the Tefillin Experience, a local Sofer started offering my educational experience. Today, Baruch Hashem, Sofrim all over teach and share knowledge with their customers. I feel like I started a movement to bring the holy work of a the sofer close to all of my customers. Click on the image to see a recent YouTube session with a customer via Facetime while I wrote his Perashiot for his tefillin. So please give me a ring to 516-595-1713 or 212-72-8094, in Israel 0544572366. See my catalog at
https://milknhoney.co.il


https://youtu.be/B43vyOF5g3k

Upon delivery the receivers fainted and then flipped out. The next day at the store the Bosses mumbled at each other and pouted until their wives showed up and incited them to a fist fight. The whole Kasrilevke market place had to break them up. (Hebrew translation in “Yamim Tovim” published by Dvir La’am)

They did not talk to each other until one of the maids admitted what had happened then they were both immediately fired.

From the following story we learn that it is important to send a politically correct Mishloach Manot.

On Purim we send food items to each other.  Rabah was of a poor background and was still poor after being recognized as a Torah giant. He sent with Abaye to Mareh Bar Mar a basket with a leg of lamb and a cup of oven sweetened wheat. According to Maharsh”a these were simple gifts. To this Abaye in the name of Mareh bar Mar responded by saying another popular Aramaic expression, “When a peasant becomes king he eternally leaves the basket tied around his neck.” Abaye then sent a Basket full of ginger and another cup full of pepper. To this, Rabah responded by saying yet another popular expression, “I sent you sweet things and you sent me hot things!” (Megila 7b and Yalkut Shimoni Esther 1159)

In order to avoid any of these conflicts many Syrian Jews were accustomed to prepare a single Mishloach Manot of several small items. Two food items is the minimum required by the Halacha. (Shulchan Aruch – Or Hachayim – 695 – 4) They would send this to a neighbor. When they would receive a mishloach manot they would change one item in it and pass it on to someone else or give this to the one who delivered one.

Many halachic issues have arisen over the ages as to whether certain items may be used to fulfill this Mitzvah. Trumat Hadeshen (vol 1 – 111) stated that one does not fulfill the mitzvah by sending clothing or sheets as Mishloach Manot. Yalkut Yosef  states that one does not fulfill the mitzvah by sending an interesting  torah discussion (food for thought).  However,  I do suggest that you include this Torah discussion with your mishloach manot. (Halacha 5)

If you give someone satisfaction does that count as Mishloach Manot? Yalkut Yosef additionally states. that an “Important” person who is kind enough to receive mishloach manot from a simple person has not fulfilled the mitzvah of mishloach manot even though he has given tremendous enjoyment to the simple person. This is only enjoyment without food. (Halacha 18)

Our rabbis have stated that we must study the laws of Passover thirty days before the holiday. (Shulchan Aruch 429 – 1) Many have asked how we can fulfill this Mitzvah? thirty days before Passover is Purim. We are already busy with other Mitzvot and torah discussions.  It seems that many Jews think about Passover on Purim when they realize that they have only a month to finish all of the food delivered in Mishloach Manot. Therefore it seems that it is a very popular Halacha to discuss the laws of getting rid of Chametz thirty days before Passover.

מקורות הלכות של תגין לתפילין וקצת מזוזותHalachot of crowns – Tagim on Tefillin and a bit of Mezuzot – mostly sources

מקורות הלכות של תגין לתפילין וקצת מזוזותHalachot of crowns – Tagim on Tefillin and a bit of Mezuzot – mostly sources

 

רמב”ם
רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ב הלכה ח

וצריך להזהר בתגין של אותיות והן כמו זיינין זקופות שיש להן תג כמו שהן כתובין בספר תורה, ואלו הן ג האותיות המתויגות שבארבע פרשיות אלו. הלכה טפרשה ראשונה יש בה אות אחת בלבד והיא מ”ם סתומה של מימים עליה שלש זייני”ן, פרשה שנייה יש לה חמש אותיות וכל אחת מהן ה”א ועל כל ה”א מחמשתן ארבע זייני”ן, והן ה”א של ונתנה, וה”א ראשונה וה”א אחרונה של הקשה, וה”א של ויהרג, וה”א של ידכה, פרשה שלישית יש בה חמש אותיות ואלו הן קו”ף של ובקומך יש עליה שלש זייני”ן, וקו”ף של וקשרתם יש עליה שלש זייני”ן, וטי”ת טי”ת פ”א של לטטפת על כל אות משלשתן ארבע זייני”ן, פרשה רביעית יש בה חמש אותיות, פ”א של ואספת יש עליה שלש זייני”ן, ותי”ו של ואספת יש עליה זיי”ן אחת, וטי”ת טי”ת פ”א של לטוטפת על כל אחת משלשתן ארבע זייני”ן, כל האותיות המתויגות שש עשרה, ואם לא עשה התגין או הוסיף וגרע בהן לא פסל.

רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ה הלכה ג

פרשה ראשונה יש בה שבע אותיות על כל אות מהן שלשה זייני”ן, ואלו הן: שי”ן עיי”ן של שמע ונו”ן דנפשך ותרי זייני”ן של מזוזות ותרי טיתי”ן של טטפת, ופרשה שנייה יש בה שש אותיות על כל אות מהן שלשה זייני”ן, ואלו הן: גימ”ל של דגנך ותרי זייני”ן של מזוזות ותרי טיתי”ן של טוטפת וצדי”ק של הארץ, ואם לא עשה תגין או שהוסיף בהן או גרע מהן לא פסל, ואם כתבה שלא בשירטוט או שלא דקדק במלא וחסר או שהוסיף מבפנים אפילו אות אחת הרי זו פסולה.

See

http://din.org.il/2012/08/05/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9C/
תגי”ן שבפרשיות התפילין לפי האריז”ל
רבני בית ההוראהט”ז אב ה’תשע”בשלום לכבוד הרב.ראיתי פרשיות תפילין הכתובות בנוסח האר”י,שחוץ מאותיות שעטנץ גץ בדק חיה היו מתויגות עוד אותיות במילים מסוימות כמו אות א עם עם תג על הויו ושניים אל יוד העליונה,אות ה עם ארבע תגים ,אות תיו עם ארבע תגים .יש לציין שזה היה רק במקומות מסויימים ולא בכל האותיות הנ”ל.רציתי לברר מה המקור של המנהג הנ”ל.תודה וכל טוב.
תשובה:
המקור של זה הוא על פי קבלה
מקורות:
ראה בטור (סי’ לו) רשימת תגין על פי שמושא רבה, וע”ש בבית יוסף ובשו”ע ובלבוש (סעיף ג), ובאליה רבה (ס”ק לא) שאין חסרון בהוספת תגין, ועיקר התגין שכותבים הסופרים בתפילין של כתב האר”י הוא על פי דעת האריז”ל כפי שכתב בספר משנת חכמים (תיקון תפילין בפ”ד ובפ”ה) ובספר מצת שימורים, והובא בספר מאיר עיני סופרים (על הל’ סת”ם, סי’ ז), אמנם בספר נהר שלום (לג:) כתב בתשובתו לחכמי תוניס שאין לעשותם כיון שלא באו בשמונת השערים להאריז”ל, אולם תלמידו תורת חכם (קמג:) כתב שדעתו היתה שיש להוסיף את זה ורק לא רצה להעלות דבר זה על ספר, אך בקול יעקב (סי’ לו ס”ק טז) כתב ששב ואל תעשה עדיף, וכתב שכן דעת הבן איש חי, [ובחסד לאלפים למהר”א פאפו (סי’ לו) כתב להוסיף התגין ובפרט בתפילין דשמושא רבה, ואילו בנו בהגהותיו העלה כדעת הנהר שלום שאין להוסיף, וכן פשט כיום המנהג בין הספרדים שאין עושים תגין אלא שעטנ”ז ג”ץ ו-בד”ק חי”ה, אך האשכנזים הכותבים על פי האריז”ל [וזה הנקרא “כתב האר”י] נהגו כפי שכתבו המשנת חכמים ומצת שימורים, שכידוע היה נפוץ בין האשכנזים וקיבלום עליהם בהרבה מדבריהם אף כשלא כתוב בשמונה שערים להמהרח”ו עי’ שו”ת דברי חיים (אבן העזר ח”א סי’ קא) ולרבי א”ל עפשטיין בעל הפרדס (ח”ב דף ח.), פנים יפות (שמות יג י), בעל התניא (אגרת התשובה פ”ג), וכן בעוד ספרי האשכנזים, [וע”ע שו”ת וישב הים (ח”ב סי’ ה הערה יב)], וכן מבואר לעשותם בשו”ת דברי יציב (או”ח ח”א סי’ לט).

 

 

 

שימושא רבא הינו חיבור קצר בהלכות תפילין מתקופת הגאונים המובא כולו בפסקי הרא”ש בסוף מסכת מנחות
הלכות קטנות לרא”ש (מנחות) הלכות תפילין, סימן לא-לבואכתוב הלכות תפילין הנמצאים ע”ש גאון ז”ל ונקרא שמושא רבאשימושא רבא[עריכה]אמר רבא האי מאן דבעי למיעבד תפילי מייתי אעא טבא תרין אצבעי על תרין אצבעי כעין תרי אצבעי; ואי הוו טפי שפיר דמי, ואי הוי בציר לא פסול. ונאפיר ביה תלתא נפירין בשוה, ומפתי להון — כי היכא דניעול בהון קילפא. והויין ד’ ראשין מעילאי עד מצעי. וממצעי לתתאי הוי חד. וסימניך “ומשם + והיה לארבעה ראשים”.ועביד בכל נפירא חדא נקובתא מפיתחא לפיתחא, וה”ל ארבע נפירין דתנן תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני.ומייתי קילפא קשה דמן בהמה טהורה — אבל דטמאה אסור דתניא עורות של תפילין בין לכתיבה בין לחפיפה בין עורות נבילות בין עורות טריפות בין בגויל בין בקלף ובלבד שיהו עבודין כהלכתן. במה דברים אמורים בעורות הנאכלים בחיין.ומחפא לההוא אעא בקילפא וחייט ליה עד דמייבש טובא. ומפיק ליה לאעא ואייתר קילפא בנוייא.ויכתוב הני ד’ פרשיות דאמור רבנן בקלפא, ומהדר ליה סופא (סופא) לאפה• ומשוי פרשתא ד”קדש” לימיניה בביתא קמא• ופרשתא דסמיך ליה “והיה כי יביאך” בביתא תנינא• ופרשתא ד”שמע” בביתא תליתאי• ופרשתא “והיה אם שמוע” בביתא רביעתא.אמר אביי אי כתביה בגויל שפיר דמי, ‏[1] ואי לא לכתבינהו בקלפא לאפי בישרא ובגויל לאפי שערא.(מנחות לד, א) ואמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מקיף לה מארבע רוחותיה פסולה — ההוא לאפרושי בעלמא דתנן וחכ”א צריך שיהא בין אות לאות כמלא חוט השערה. והלכה כוותיה דאביי. ואי הוי איפכא פסולה. וכן במזוזה וכן בס”ת.ובעי למכרך קימעי בשערי דתורא כי היכי דלא ליטנפו ומיפתחי. ואידך נמי דלידכור לעגלא דלא ליחטי כדכתיב ‘המעט לנו עון פעור’.וליכרוך עליה קילפא או שולפא. ובעי למתפר להו בגידי דאמר רב פפא ובתפרן ובאלכסונן [שם לה א]. וא”ד בגידי שור איבעי להו תפר להו בגידי, בהמה דקה מהו? פלוגתא היא ולא איפשיטא לן. וענין דלא איפשיטא לן עבדינן לחומרא. וא”ד משמיה דרב יוסף מותר.ותריסר תפירי ליהוו בהון לבר מדנפק ועייל. ואמר רבא אי הוו עשרה לא הוי פסולה. מאי טעמא? דמדשקלה מלכא ושמשא אשתיור עשרה. א”ר פפא משמיה דאביי אי הוו ארביסר שפיר דמי דכד מוספת מנשה ואפרים הוי להו ארביסר.ובעי דליצור בקילפא דביתא צורת דשי”ן; דימינא תלתא רישין, ודשמאל ד’ רישין. אמר אביי אי הוו איפכא פסול.ומאן דכתב תפילין או מזוזה או ס”ת בעי למיבדק להו בחסירות ויתירות. ולא יכתב להו אלא מאן דהוי במצות דכתיב “וכתבתם וקשרתם” — כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה [וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה].אמר רבא כל אלפא ביתא דאתוותא דתגי דהוי בתפילין — עשרים וחמש. ואלו הן:• ח”ץ ו”ס ש”י ל”מ ע”ת — בפרשת קדש;• בפ”ר הז”ם א”ך ד”ק חכ”ה ט”ט — בפרשת והיה כי יביאך;ודמזוזה שעטנ”ז ג”ץ — שבעה — בפרשת [שמע] והיה אם שמוע.
וזהו פירושן:• ח”ץ דחמץ — ד’ ד’ תגי (שמות יג, ג)‏[2]• ו”ס דהיבוסי (שמות יג, ה) — ג’ ג’ תגי• למ”ע דלמען (שמות יג, ט) — ד’ ד’ תגי• ת’ דתורת (שמות יג, ט) — ג’ תגי• [יבאך חסר יו”ד] ב’ דיבאך (שמות יג, יא)• פ”ר דפטר (שמות יג, יב)‏[3] — ג’ ג’ תגי• [הז”ם דהזכרים (שמות יג, יב) — ג’ ג’ תגי]• א”ך דישאלך (שמות יג, יד) — ד’ ד’ תגי• ד’ דיד (שמות יג, יד),• ק’ דהקשה (שמות יג, טו) — ג’ ג’ תגי• ח’ דלשלחנו (שמות יג, טו) — ד’ תגי• כ”ה דידכה (שמות יג, טז) — ג’ ג’ תגי• ט”ט דלטוטפת (שמות יג, טז) — ה’ ה’ תגי
שעטנ”ז ג”ץ• ש”ע דשמע (דברים ו, ד)• ט”ט דלטוטפת (דברים ו, ח) — ד’ ד’ תגי;• נ’ דלנפשך (דברים ו, ה)‏[4]• ז”ז דמזוזות (דברים ו, ד) (דברים יא, כ)‏[5]• ג’ דדגנך (דברים יא, יד)• ץ’ דהארץ (דברים יא, יז) (דברים יא, כא)‏[6] — ג’ ג’ תגי.
אמר רבא כל תפילי דלא בדיקי בהנך אתוותא פסולי.והני פרשיות דאמרינן לכתוב להו בהדי הדדי ולשוינהו בדרישא.ואי אינש דוקנא הוא כתב להו שלא מן הכתב. וכן במזוזה. הכא לא בעי שרטוט והתם בעי שרטוט.ובעי דליפשו רצועה עד דמטא לכריסא מן ימינא, ולחדיא מן שמאלא.וליצור ליה דמות דלי”ת. מעייף דתרתי רישין דרצועה בהדי הדדי ומעייל חד בגו חד. ורישא דהאי בעופתא דהאי [ורישא דהאי בעופתא דהאי]. ולהוי כמין דלי”ת. דא”ר יעקב א”ר יוחנן קשר של תפילין הלכה למשה מסיני.ולהוי הנך רצועות אוכמיתא דתנן רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ודדרעא הוי כולה חד נפירא באצבע דקאי בארבע אפירו ולכתוב לפרשיתא לכולהו לחד ומשוי להו בגוה וליצר ברצועה דמות יו”ד ובעי דלמטו רצועתא כדקשיר בדרעא עד אצבעתא גווייתא דתנן שיעור רצועות תפילין של יד עד שיגיע לאצבע צרדה.ואם החליף פרשיות של תפילין זה בזה בהיפך — פסולין. ואם נפסקו ג’ חוטין בתפרן — פסולין.וצריך למיבדק להו כל ז’ שנים תרי זימני:וכדעייל לבית הכסא מעייל בהו באוכנא ועייל.וכד מתנח להו — מתנח בדרעא ומברך “אקב”ו להניח תפילין”, והדר מתנח לדרישא ומברך “אקב”ו על מצות תפילין”. וכדחליץ להו — חליץ לדרישא והדר דדרעא.סח בין ברכה לברכה — מברך שתים.אמר רבא אסור לתלמיד למיחלץ תפילין קמיה רביה דכתיב “וירם יד במלך” (סנהדרין קא, ב) וא”ר יוחנן שחלץ תפילין לפניו. מאי תקנתיה? לכרוך רביה ברישא והדר כרכיה תלמיד. והכי עבדי תלמידי דר”ג.
אמר רבא לא כשר לאחותי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים וכתובים.• תורה במאי בספר בראשית פסוק אחד• בנביאים בשמואל פסוק אחד• בכתובים בספר תהלים פסוק אחד• בתלמוד תמאני מתיבאמנ”ל? דתנן שמואל הקטן אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן י”ג למצות.אמר אביי והוא דידע לתרגומי בכולה דכתיב “ולמדתם אותם..ושמרתם אותם” — אם אין למידה אין שמירה ואם אין שמירה אין למידה.אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק”ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העוה”ב. אמר אביי מערב אני בו שאין גהנם שולטת בו. ואמר רב פפא אף אני מערב בו שכל עונותיו נמחלין לו.וכל הקורא ק”ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (ברכות יד, ב). אמר ר’ יוחנן גדולה מצות תפילין יותר מן התפלה שזה תיקון חכמים וזה תיקון היוצר. ומודים חכמים לר’ יוחנן. ואמר רבי יוסי יהא חלקי עם קושרי תפילין וקוראין ק”ש ומתפללין באימה ע”כ.
השגות ר’ יהודה אלברצלוני על הספר שימושא רבא[עריכה]ואנו תמיהנו טובא על שמושא רבא דכתבי הכא מיהו כתבינן ליה הכא כדאשכחנא יתיה בנוסחאות עתיקי אע”פ שיש בו קצת הוראות נכונות ומינייהו טעות ומינייהו אין הלשון שלו מכוון כלל שיש בו טעיות הרבה לע”ד בלשון ולא ידעי אי אסדרא יתיה רבוותא קמאי או אפשר דאסדר יתיה חד מן תלמידוי דרבוואתי קמאי (נ”ל) על שמם ולא דקדקו בלשונם וטעו במקצת הוראותיו או אולי הני לישנא דלא דייקי ביה טעות סופר הן כגון מקומות שיש בהן הרבה דתנן על מה שאמר בגמרא. כגון הא ונהוג הנך רצועי אוכמייתא דתנן רצועות שחורות הלמ”מ ומימרא היא בפרק הקומץ [דף לה א] אמר רבי יצחק רצועות וכו’. וכן נמי בתחילתו אמר רבא האי מאן דבעי למיעבד תפילין מייתי אעא טבא וכו’ והאי מימרא לא אשכחא בשם רבא בכולי גמרא ולא אפשר למהוי בשם חכם מחכמי התלמוד דלא הוי קבוע בגמרא או באגדתא ואפשר דבעי למהוי האי [דכתב] אמר רבא כגון רבא דיליה כלומר על שם הרב שלמדו האי שמושא ולא על שם רבא שהוזכר בתלמוד. וכן מצינו טעות בהאי שמושא שאין לסמוך עליו כלל. ומה שכתב ומשויא פרשה דקדש דימיניה בביתא קמא ופרשה דסמיך ליה והיה כי יביאך בביתא תנייתא ופרשה דשמע בביתא תליתאה ופרשה דוהיה אם שמוע בביתא רביעתא. (נ”א אמאי כתבי אגויל ואמר אביי נמחק וכן לקמן) אמר אביי ואי כתבינהו אגויל שפיר דמו. והאי מילתא טעותא רבה הוא. דהא סידרא דכתיבתא הוא אבל סדר הכנסתן בנרתיקן שמע בבית ראשון לצד ימין המניחן בראשו והיה אם שמוע בביתא שני סמוך לו והיה כי יביאך בבית שלישי קדש בבית רביעי ואפשר דהוי טעות סופר. וכן נמי מאי דכתיב אמר אביי אי כתב בגויל שפיר דמי [וכו’] האי מימרא ליתא כלל. וכן מה שכתב בשם רבא לא כשר לאנוחי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים וכתובים וכו’ והאי מימרא ליתא בכולי תלמודא ולא אשכחן ליה כלל. ואיכא נמי מאן דבעי מימרא שגם הוראה זו עיקר דהא קיימא לן [סוכה מב א] דכל בר ישראל שיודע לשמור תפילין חייב בחנוכן. ומה שכתוב בתלמודא תמאני מתיבא מנ”ל דתנן שמואל הקטן וכו’. ה”פ דכיון שהוא בן עשר מתחנך למשנה ודאי כשהוא בן י”ג כבר קרא בתלמוד ח’ מתיבות כמו אנן מתנינן תליסר מתיבתא בעוקצין (ברכות דף כ א):
1. לקפוץ מעלה^ הגהות הב”ח: ואי לא כתבינהו בקלפי לאביי בשרא ובגוויל לאפי שערא פסולה. כצ”ל2. לקפוץ מעלה^ ציון כל הפניות הפסוקים כאן הם בהנחה שהולכים בסדר רציף. אחרת קיים כמה אפשריות לאיזה פסוק הכוונה — ויקיעורך3. לקפוץ מעלה^ שים לב שמילה זו מופיע פעמיים בפסוק. וצע”ע — ויקיעורך4. לקפוץ מעלה^ מכאן הרשימה סוטה מרשימה על בסיס רציפות הפסוקים. ונ”ל היות והסימן שעטנץ גץ הוי מרגלא בפומיה, למרות שאינו כסדר הפסוקים — ויקיעורך5. לקפוץ מעלה^ לא יודע לאיזה פסוק הכוונה ובכן ציינתי שניהם — ויקיעורך6. לקפוץ מעלה^ לא ידעתי לאיזה פסוק הכוונה ובכן ציינתי שניהם — ויקיעורך • ח”ץ דחמץ — ד’ ד’ תגי (שמות יג, ג)‏[2]ח של חמץ 4 תגיוץ של חמץ 4 תגין• ו”ס דהיבוסי (שמות יג, ה) — ג’ ג’ תגיס של והיבוסי  3 תגין• למ”ע דלמען (שמות יג, ט) — ד’ ד’ תגיל של למען 4 תגיןמ של למען 4 תגין• ת’ דתורת (שמות יג, ט) — ג’ תגית  אחרון של תורת 3 תגין פרשת והיה כי יבאך
• יבאך חסר יו”ד] ב’ דיבאך (שמות יג, יא)• פ”ר דפטר (שמות יג, יב)‏[3] — ג’ ג’ תגיפטר שתי פעמיםפ של פטר 3 תגיןר של פטר 3 תגין• [הז”ם דהזכרים (שמות יג, יב) — ג’ ג’ תגי]הזכרים שתי פעמיםה של זכרים 3 תגיןז של זכרים 3 תגיןם של זכרים 3 תגין
• א”ך דישאלך (שמות יג, יד) — ד’ ד’ תגיא של ישאלך 4 תגיןך של ישאלך 4 תגין• ד’ דיד (שמות יג, יד),ד של יד (חזקה) 4 תגין• ק’ דהקשה (שמות יג, טו) — ג’ ג’ תגיק של הקשה 3 תגין• ח’ דלשלחנו (שמות יג, טו) — ד’ תגיחשל לשלחנו 4 תגין• כ”ה דידכה (שמות יג, טז) — ג’ ג’ תגיכ של ידכה 3 תגין• ט”ט דלטוטפת (שמות יג, טז) — ה’ ה’ תגיט של טוטפת 5 תגיןט שני  של טוטפת 5 תגין

שעטנ”ז ג”ץ• ש”ע דשמע (דברים ו, ד)• ט”ט דלטוטפת (דברים ו, ח) — ד’ ד’ תגי;• נ’ דלנפשך (דברים ו, ה)‏[4]• ז”ז דמזוזות (דברים ו, ד) (דברים יא, כ)‏[5]• ג’ דדגנך (דברים יא, יד)• ץ’ דהארץ (דברים יא, יז) (דברים יא, כא)‏[6] — ג’ ג’ תגי.

תיוג שעטנ”ז ג”ץ ובד”ק חי”הובנוסףח של חמץ 4 תגיוץ של חמץ 4 תגין
ס של והיבוסי  3 תגין
ל של למען 4 תגיןמ של למען 4 תגין
ת  אחרון של תורת 3 תגין ם של מימים 3 תגין (רמב”ם)
והיה כי יבאךה ונתנה 4 תגין (רמב”ם)
פטר שתי פעמיםפ של פטר 3 תגיןר של פטר 3 תגין
הזכרים שתי פעמיםה של זכרים 3 תגיןז של זכרים 3 תגיןם של זכרים 3 תגין

א של ישאלך 4 תגיןך של ישאלך 4 תגין
ד של יד (חזקה) 4 תגין
ה של הקשה 4 תגין (רמב”ם)ק של הקשה 3 תגיןה שני של הקשה 4 תגין (רמב”ם)

ח של לשלחנו 4 תגיןה של ויהרג 4 תגין (רמב”ם)כ של ידכה 3 תגיןה של ידכה 4 תגין (רמב”ם)
בוהיה כי יבאךט של טוטפת 5 תגיןט שני  של טוטפת 5 תגיןפרשת שמעק ובקומך 3 תגין (רמב”ם)ק של וקשרתם 3 תגין (רמב”ם)
ט של טטפת 4 תגין גם רמב”ם וגם שימושא רבהט  שני של טטפת 4 תגין גם רמב”ם וגם שימושא רבהפ של טטפת 4 תגין גם (רמב”ם)
והיה אם שמע (לפי רמב”ם)
פ של ואספת 3 תגין (רמב”ם)ת של ואספת  תג 1 (רמב”ם)
ט של טוטפת 4 תגין גם (רמב”ם)ט  שני של טוטפת 4 תגין (רמב”ם)פ של טוטפת 4 תגין גם (רמב”ם)