I have said that everyone has their own Jerusalem. I found a midrash that says that Jerusalem has 70 names. Midrash Zuta – Buber Shir Hashirim – Chapter 1

 

 

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים.

  1. ירושלים,
  2. שלום,
  3. יראה,
  4. יבוס,
  5. גלעד,
  6. לבנון,
  7. ציון,
  8. (מרומים)
  9. [מרום, ים],
  10. כסא ה’,
  11. עיר (ישראל)
  12. עיר [דוד],
  13. יפה נוף,
  14. [הר ציון],
  15. ירכתי צפון,
  16. [קרית מלך רב],
  17. משוש כל הארץ,
  18. בעולה,
  19. חפצי בה,
  20. אבן מעמסה,
  21. אפרתה,
  22. שדה יער,
  23. מנוחה,
  24. אריאל,
  25. הר מועד,
  26. יפה,
  27. (על) בתולה,
  28. כלה,
  29. אשת נעורים,
  30. רבתי עם,
  31. רבתי בגוים,
  32. שרתי במדינות
  33. עיר שחברה לה,
  34. בית תפלה,
  35. מגדל עדר,
  36. מצודה,
  37. ידידות,
  38. (ירושה)
  39. [דרושה],
  40. עיר לא נעזבה,
  41. גילה,
  42. (גן עדן ה’)
  43. [עדן, גן ה’],
  44. הר מרום,
  45. ה’ קדושים,
  46. עקרה,
  47. מוריה,
  48. הר גבוה,
  49. עיר היונה,
  50. קריה נאמנה,
  51. עיר הצדק,
  52. גיא חזיון,
  53. דלתות העמים,
  54. במות,
  55. נחלה,
  56. הר הקדש,
  57. הר חמד,
  58. גבעת הלבונה,
  59. עיר דוד,
  60. עיר הנגב,
  61. הר מרום ישראל,
  62. שם חדש אשר פי ה’ יקבנו,
  63. (עיר דוד,
  64. הנגב,
  65. הר מרום ישראל).
  66. נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח).
  67. נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם.
  68. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה).
  69. נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’).
  70. נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו.
  71. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד).
  72. נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’).
  73. נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.
  74. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה.
  75. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
  76. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו).
  77. נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא.
  78. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’).
  79. נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)].
  80. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח).
  81. נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז)
  82. נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום.
  83. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו).
  84. נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א

שבעים שמות קרא לירושלים. ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, (מרומים) [מרום, ים], כסא ה’, עיר (ישראל) [דוד], יפה נוף, [הר ציון], ירכתי צפון, [קרית מלך רב], משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, (על) בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, (ירושה) [דרושה], עיר לא נעזבה, גילה, (גן עדן ה’) [עדן, גן ה’], הר מרום, ה’ קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר דוד, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה’ יקבנו, (עיר דוד, הנגב, הר מרום ישראל). נקראה שלם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י”ד י”ח). נקראה יראה, שנאמר ה’ יראה (שם /בראשית/ כ”ב י”ד), שמתוכה הוא רואה (עם) [עניי עמי] ומרחם עליהם [ומתוכה] ברא את העולם. [נקראה] לבנון, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג’ כ”ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה’ כי שוכן מרום (ישעיה ל”ג ה’). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה’ (ירמיה ג’ י”ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’ לירושלם (שם /ירמיהו ג’/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א’ ט’), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש”ב =שמואל ב’= ה’ ז’), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם, אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה, אבל (לעולם הבא) [לעתיד לבא] היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר עיר [ה’] ציון קדוש ישראל (ישעיה ס’ י”ד). נקראה יפה נוף, שנאמר יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מ”ח ג’). נקראה הר ציון, כשם שמעמידין ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם. נקראה ירכתי צפון, שעתידין כל נכסי צפון להכנס לתוכה. נקראה קרית מלך רב, שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. נקראה כלילת יופי, שנאמר כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב’ ט”ו). נקראה בעולה, שהיא בעולה שאין לה פרנס אלא הקדוש ברוך הוא. נקראה חפצי בה, שנאמר כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה (ישעיה ס”ב ד’), (שכן [הוא] אומר ציון דורש אין לה (ירמיה ל, ז’)). [ד”א] חפצי בה, שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר אוהב ה’ את שערי ציון (תהלים פ”ז ב’). נקראה עיר לא נעזבה, [שנאמר ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה (ישעיה ס”ב י”ב)], העיר שאינה נעזבת מפני לעולם, [שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה וגו’ (שם שם /ישעיהו ס”ב/ ד’)]. נקראה גילה, שנאמר הנני (בונה) [בורא את] ירושלים גילה ועמה משוש (שם /ישעיהו/ ס”ה י”ח). נקראה בשן שנאמר הר גבנונים הר בשן (תהלים ס”ח ט”ז) נקראה חדרך, שנאמר בארץ חדרך (זכריה ט’ א’), שהיא מחרדת למלך שבמרום. נקראה רמה, שנאמר קול ברמה נשמע (ירמיה ל”א ט”ו). נקראה עדן, שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

 

 

 

 

 

 

Tazria Metzora – Lepers that gave life a chance and brought good news to the whole nation

Metzorah Haftara – Four Lepers

Melachim II ch. 7.

18 And it came to pass, as the man of God had spoken to the king, saying: ‘Two measures of barley for a shekel, and a measure of fine flour for a shekel, shall be to-morrow about this time in the gate of Samaria’; 19 and that captain answered the man of God, and said: ‘Now, behold, if the LORD should make windows in heaven, might such a thing be?’ and he said: ‘Behold, thou shalt see it with thine eyes, but shalt not eat thereof’;

מלכים ב פרק ז
(יח) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה־סֹ֙לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן:
(יט) וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֘ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְקֹוָ֗ק עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל

This Haftara brings to the fore the dialectic between those who are optimistic, even when things are hopeless and “realists”. G-d can use the “lowest” people to be the messenger to fulfill the Word of G-d. When this happens it can make the elitist, leadership look very bad.

This is the point of the Haftarah. We are placed outside the gates of the city which is the abode of lepers. Hadad, King of Aram, was laying siege on the city. The Lepers, like everyone else, were on the verge of starvation. They decided that they would not find food in the city. Instead they tried their luck to see what would happen if they went to the Aram encampment. It need not be stated what kind of welcome four Jewish lepers, who were certainly odorous, could expect from the besieging forces of Aram.

וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת-מַחֲנֵה אֲרָם, קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס–קוֹל, חַיִל גָּדוֹל; וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, הִנֵּה שָׂכַר-עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת-מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת-מַלְכֵי מִצְרַיִם–לָבוֹא עָלֵינוּ.  ז וַיָּקוּמוּ, וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף, וַיַּעַזְבוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם וְאֶת-סוּסֵיהֶם וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם, הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר-הִיא; וַיָּנֻסוּ, אֶל-נַפְשָׁם.

Order Tefillin for yourself or loved one
Order Tefillin for yourself or loved one

When the lepers arrived at the encampment they found it empty. Apparently the Aramenians had escaped in a hurry. They left all of there horses and food. We are then informed by the Navi Prophet that G-d had made sounds of a multitude which was going to attack the encampment of Aram. When they heard thousand of horses racing at the camp they headed for the hills leaving behind all their valuables.

The hungry lepers devoured all that they could eat and plundered what valuables they could collect. They then decided that it would be nice to tell the Jewish people of the city that the siege had miraculously ended.

Upon hearing the news of the abandoned encampment the king and his advisers could not believe what had happened. The king suspected that the Aramenians had planned an ambush attack. One of the kings servants suggested that they send five horses from what was previously the great Jewish Cavalry. This cautious discussion reminds the reader of a similar discussion which had earlier taken place between the four lepers. The Navi would like to tell us that their is no real difference between a king and smelly lepers.

The Jews cautiously investigated whether it was true that the Aramenians had abandoned their camp. When they found booty thrown all over the path leading from the encampment, they realized that it was true that they had totally abandoned everything.

וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל–בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן.  ב וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמַר, הִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה; וַיֹּאמֶר, הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, וּמִשָּׁם, לֹא תֹאכֵל.

The day before this incredible miracle Elisha the Prophet had told the king, “tomorrow a Seah of Solet Flour will be a Shekel and two Seah of wheat will be a Shekel.” The king’s adviser had sneered at Elisha asking if G-d would open up the storehouses of Heaven to feed Israel. Elisha told this scoffer, “your eyes will see it but you will not eat from there.”

After entering the Aramenian camp flour, indeed, sold for as little as Elisha had prophesied.

The king’s adviser was appointed to oversee the hoards of people racing to get at the food. The adviser was standing on a platform snidely overseeing the people. The platform broke and the adviser was then trampled to death.

This story demonstrates that G-d does not need an army to overthrow the greatest military powers. He also does not need spies to pass on the weaknesses of the enemy. Four lepers will do just fine.

The snide wording used by the kings adviser asking if G-d would open the storehouses of heaven should remind you of the guarantee given to Benei Yisrael by Malachi. Malachi said that if the people will not be cheap and give their tithes and then G-d will, “open the storehouses of Heaven and I will give you unending blessing.”

It is easy to believe  G-d does not intervene in Economics, but that seems to be a lesson of this Haftara.

 

Rambam’s Guide for the Perplexed on the Seder Night – Rabbi Sacks

I found this lecture from Rabbi Sacks really nice. He builds up into understanding The Rambam in Moreh Nevuhim where it is explained why G-d give people free choice, even though he could simply enlighten them without much fanfare.

The classic Jewish story starts with negative and ends with redemption, happily ever after.

It also touches on the difference between Rav and Shemuel regarding whether the negative part that we start with is Avadim Hayinu – We were slaves or that we should start by saying that our forefathers were idolaters