הלכות קטנות למרדכי (מנחות) הלכות תפילין [רמז תתקסט]

ארבע פרשיות שבתפילין מעכבין זה את זה ואפי’ אות אחת וכן במזוזה וס”ת פשיטא לא נצרכה אלא לקוצו של יוד או להיות כל אות מוקפת גויל מארבע רוחותיה והכל פירשנו לעיל וכן משפט הכתיבה שוה בתפלין ומזוזות ואין ביניהם אלא שרטוט דבתפילין סגי בארבעה שרטוטין ומזוזה בעי כולה שרטוט כדפי’ לעיל ת”ר ה”ג רש”י ז”ל לטטפת [*לטטפת] לטוטפות הרי כאן ארבע פירוש שטוטפות הכתוב שלם בשני ווי”ן מרבה ב’ פרשיות וקשה דהא לאו הכי כתיב בס”ת אלא בפרשת והיה כי יביאך כתיב ולטוטפת חסר וי”ו אחרון ונראה דה”ג לטטפת לטטפת ולטוטפת הרי כאן ארבע וכ”כ המיימוני וכן הוא על פי המסורה ותימה דא”כ ארבע מנא ליה ותירץ הר”ץ [*צריכין לומר] שנוטל וי”ו דולטוטפת ונותנה לאחר הפ”א וה”ל (*לטוטפות) [*ולטטפות] דהיינו שנים ור”ת מפרש הוי”ו מרבה אחד הרי כאן ארבע ובתוספות האריך ואין צורך כאן. ר”ע אומר א”צ טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים התוס’ האריכו ואין צורך ת”ר יכול יכתבם על ד’ עורות ויניחם אל ד’ בתים בד’ עורות ת”ל ולזכרון בין עיניך זכרון א’ אמרתי ולא ב’ ושלשה זכרונות הא כיצד כותבן על ד’ עורות ומניחן בד’ בתים בעור א’ ואם כתבם בעור א’ והניחם בד’ בתים יצא משמע קצת מדמפיק בחד לישנא עור הבתים ועור שכותבין עליו א”כ צריך להיות הכל מקלף וקלף איקרי עור כמו הכא וכן משמע בשימושא רבא שמזכיר קלף על גוף הבתים וא”כ לפי זה הרצועה היה צריך לעשות מקלף דמינן בעינן והיה צריך להשחירן דרצועות שחורות הל”מ ומיהו נראה דעור מיקרי שפיר מין קלף ויכול לעשות הרצועות מעור ולא אתא למעוטי לקמן אלא משי ולשונות של ארגמן ופשתן וכן פירש הקונטרס ואפילו הבתים יכול לעשות מעור דהא במסכת שבת פרק המוציא משמע דעור חפוי לקמיע לאו היינו קלף ובפרק במה אשה משמע דקמיע ותפילין שוין בחיפוי דפריך והרי תפילין דמחופין עור ותניא כו’ הלכך בין בעור בין בקלף כשר הדבר ואומר ר”י בשם ר”ץ דתפילין עצמן דהיינו הקציצה בעינן שחורות כמו הרצועות וראיה לדבר מפרק במה מדליקין דקאמר לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה ובעי לאוקומי לרצועות ופריך והא אמר ר’ יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני והשתא תימה מה ענין זה לזה ומה עלה על דעתו להקשות אלא ה”פ כי היכי דבעיא רצועות ממראה הקציצת שחורות ה”נ בעינן שיהו דומות קצת לקציצה לענין טהורה:

מרדכי
ר’ מרדכי ב”ר הלל היה מגדולי אשכנז בסוף תקופת בעלי התוספות, מצאצאיו של הראבי”ה. נולד בראשית האלף השישי (בערך 1240), ונהרג על קידוש השם בעיר נירנברג שבגרמניה בשנת ה”א נ”ח (1298) עם אשתו, שהיתה בתו של ר’ יחיאל מפאריס בעל התוספות, וחמשת ילדיו. ר’ מרדכי היה תלמידו המובהק של המהר”ם מרוטנבורג, כמו גם קרובו הרא”ש וגיסו ר’ מאיר הכהן בעל ‘הגהות מיימוניות’. מרבותיו היו גם רבנו פרץ מקורביל, קרובו ר’ אפרים, ר’ יעקב הלוי משפירא, ור’ אברהם ב”ר ברוך אחיו הגדול של מהר”ם. ספר המרדכי כולל אוסף של תוספות, שאלות ותשובות, פסקים וציטוטים מספרים שונים, רובם מאת חכמי צרפת ואשכנז, לפי סדר המסכתות ולפי סדר ענייני. הוא בנוי על בסיס ספר הלכות הרי”ף עם תוספות בתחילת כל פרק ובסופו, אולם הוא מביא גם דברים הקשורים לעניינים שאינם נמצאים ברי”ף ולעיתים אף לא בגמרא. נראה שבגלל מותו על קידוש השם לא הספיק לסיים את הספר שנקרא על שמו ותלמידיו הם שהשלימוהו, ונעשו ממנו העתקות רבות שונות מאוד זו מזו. כבר בתקופת הראשונים היו ידועים שני נוסחים עיקריים של הספר: ‘נוסח אוסטרייך’ ו’נוסח ריינוס’. ספר המרדכי נמצא בידינו על רוב מסכתות התלמוד, אולם המרדכי על ‘הלכות קטנות’ כנראה שהוא מעשה ידי ר’ שמואל שליצטט, שהוסיף לספר המרדכי את ‘הגהות המרדכי’, וחיבר בשנת קל”ו (1376) את ספר ‘קיצור המרדכי’. לספר המרדכי היתה השפעה גדולה על הפסיקה במשך דורות רבים. הוא נדפס ברוב דפוסי התלמוד, ובמשך השנים נוספו עליו הגהות ותוספות והערות (חלקן מאת הרמ”א) שנדפסו במהדורות המאוחרות יותר. למאגר הוכנס ספר המרדכי ע”פ הנוסח המקובל בדפוסים.

מסכת שבת כח ע ב
אתיא בק”ו מנוצה של עזים שאין מטמא בנגעים מטמא באהל המת עור בהמה טמאה שמטמאה בנגעים אינו דין שמטמאה באהל המת ואלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הלכתא לתפילין תפילין בהדיא כתיב בהו (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה’ בפיך מן המותר בפיך אלא לעורן והאמר אביי שי”ן של תפילין הל”מ אלא לכורכן בשערן ולתופרן בגידן הא נמי הל”מ הוא דתניא תפילין מרובעות הל”מ נכרכו’ בשערן ונתפרות בגידן אלא לרצועו’ והא”ר יצחק רצועות שחורות הל”מ נהי דגמירי שחורות טהורות מי גמירי מאי הוי עלה דתחש שהיה בימי משה א”ר אלעא אמר רשב”ל אומר היה ר”מ תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו ש”מ טהור היה דא”ר יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר (תהלים סט, לב) ותיטב לה’ משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר ר”נ בר יצחק מקרן כתיב וליפשוט מיניה דמין בהמה הוא כיון דאיכא קרש דמין חיה הוא ולית ליה אלא חדא קרן איכא למימר מין חיה הוא:

רמבם הלכות תפילין פרק ג

יב וכיצד עושין הרצועות–לוקחין רצועה של עור, רוחבה כאורך השעורה; ואם הייתה רחבה מזה השיעור, כשרה. ואורך רצועה של ראש, כדי שתקיף את הראש ויקשור ממנה הקשר, ותמתח שתי הרצועות מכאן ומכאן, עד שיגיעו לטבור או למעלה ממנו מעט; ואורך רצועה של יד, כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר, ותמתח רצועה אחת עד אצבע אמצעית, ויכרוך ממנה על אצבעו שלוש כריכות ויקשור. ואם היו הרצועות ארוכות יתר על השיעורין האלו, כשרות.
יג ומכניס רצועה של ראש, בתובר שלה; ומקיף כמידת ראשו, וקושר קשר מרובע, כמין דאל. וקשר זה, צריך כל תלמיד חכמים ללומדו, ואי אפשר להודיע צורתו בכתב, אלא בראיית העין. וכן בשל יד, קושר קשר כמין יוד; ותהיה הרצועה של יד עולה ויורדת בתוך הקשר, כדי שירחיב ויקצר, בעת שירצה לקשור על ידו.
יד הרצועות של תפילין, בין של ראש בין של יד–פניהם החיצונים שחורים, וזו היא ההלכה למשה מסיניי. אבל אחורי הרצועות, הואיל ומבפנים הם, אם היו ירוקות או לבנות, כשרות; אדומות, לא יעשה שמא תיהפך הרצועה, וגנאי הוא לו. ולא יהיו אחורי הרצועה לעולם, אלא כעין הקציצה–אם ירוקה, ירוקין, ואם לבנה, לבנים. ונואי הוא לתפילין, שיהיו כולן שחורות, הקציצה, והרצועה כולה.
טו העור שמחפין בו התפילין, ושעושין ממנו הרצועות, הוא עור בהמה או חיה או עוף הטהורים, ואפילו נבילות וטריפות שלהן. ואם עשה מעור טמאים, או שחיפה תפילין בזהב–פסולות. ועור הרצועות, צריך עבדה לשמן. אבל העור שמחפין בו, אינו צריך עבדה כלל–אפילו עשהו מצה, כשר; ומקומות הרבה, נהגו לחפות אותן בעור מצה.
יט רצועה שנפסקה–אין קושרין אותה, ואין תופרין אותה, אלא מוציאה וגונזה, ועושה אחרת. ושיירי הרצועה פסולין, עד שיהיה אורכה ורוחבה כשיעור, או יתר עליו. ולעולם ייזהר להיות פני עור הרצועות למעלה בעת שקושר אותן על ידו, ועל ראשו.

ש”ע
סעיף ג[עריכה]
עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים וצריך שיהיה מעובד לשמו. רצועות בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו:

Also referenced
http://www.theyeshivaworld.com/news/kashrus-corner/146153/retzuos-revisited-again.html

http://www.theyeshivaworld.com/news/kashrus-corner/148387/do-you-take-your-retzuos-black.html

http://www.choiceleather.com/xe/?document_srl=1714

http://www.leathercraft4u.com/939256/hi-tech-leather-splitter-

http://shulchanaruch.wordpress.com/151-2/